Bookmarking אתר מאמרים לפרסום, הפצה וקידום של מאמרים בחינם

יש מיתוסים נפוצים לגבי זוגיות והמיתוסים האלה קובעים את ההתנהגות שלנו במערכת היחסים ומונעים זוגיות טובה. מכוון שלא למדו אותנו על אהבה ועל זוגיות, רובנו מבססים את ההנחות שלנו על מערכות יחסים שאנו רואים סביבנו. זה יכול להיות ההורים שלנו, קרובי משפחה ומה שאנחנו רואים בתקשורת. מידע כזה יכול להיות מטעה ולא משקף עשרות שנים של מחקרים בנושא אהבה בזוגיות. המיתוסים הבאים על אהבה רומנטית וזוגיות מאושרת, משפיעים לרעה על מערכות היחסים. הם יכולים להוביל ליצירת ציפיות לא מציאותיות ומזיקות לגבי האדם שאתו נמצאים בזוגיות. על 5 מיתוסים על אהבה שבגללם זוגות לא מתנהלים נכון – במאמר שלפניכם. כמו שיכולתם להבין, זוגות רבים מפספסים בענק את האושר בזוגיות שלהם. אם רק תרשו לעצמכם להשתחרר מהמיתוסים שתוקעים אתכם. עוד מעט נראה מה המיתוס המעיק והמעכב ביותר, אבל תחילה – הנה שני המיתוסים הראשונים. המיתוס הראשון שתוקע הרבה מאוד זוגות אומר שאהבה מספיקה לנישואים בריאים. נשמע לכם מוכר? זה אחד המיתוסים הכי נפוצים שאני שומעת מאנשים כשמדברים על יחסים בזוגיות: "יש אהבה מאוד גדולה בינינו, אז איך זה שאנחנו לא מסתדרים?" ויש הרבה כאב בקול שלהם, כי הם נורא רוצים שהאהבה שלהם תעזור להם להיות ביחסים טובים אבל זה לא מצליח להם. שירותי ליווי

טיפוח וחיברות במיוחד במהלך השנים הראשונות לחיים של ילדים. הגנה על חסרי-אונים, כגון ילדים חולים רפי שכל וקשישים. מפאת התלות הארוכה של תינוקות במבוגרים, חשוב במיוחד שיהיו לכל החברות נורמות תרבותיות שיעצבו צורות משפחה יציבות באופן יחסי, שיעזרו להבטיח הגנה לילדים. מכאן שמעטות החברות המעודדות לידה מחוץ לנישואין. חברות רבות מתייגות את הילד שנולד מחוץ לנישואין כ"ילד בלתי חוקי". הצבה מעמדית – מאחר שהילדים רוכשים בדרך כלל את המיצב של הוריהם וקרובי המשפחה שלהם. סיפוק תמיכה רגשית ראשונית. זיהוי קונפליקטים בתוך המשפחה וקונפליקטים בין המשפחה לחברה. הכרת הערכים הסותרים בתרבות לגבי משפחה. הכרת הדרכים שהמשפחה מתפקדת בהן כדי ליצור מחדש חוסר שוויון חברתי בין גברים ונשים. זיהוי בעיות וקונפליקטים האופייניים לשלבים שונים במחזור חיי משפחה. כמו הגישה הפונקציונאלית, אנשי גישת הקונפליקט רואים את המשפחה כגורם מרכזי בפעולתה של החברה. אך הם אינם חוקרים את התועלת שהיא מביאה לחברה אלא את תרומתה של המשפחה להנצחת אי השוויון החברתי בעיקר בין נשים לגברים. יסוד המשפחה הוא בקשר נפשי באופיו, בין גבר לאשה, לרוב מעוגן קשר זה בהסכם מוסדי המכונה נישואים.

ביטולו של קשר זה מכונה גירושין, והוא נחשב לרוב לפירוק המשפחה. בעבר היו קיימים קשרים דומים שאינם נישואים, כדוגמת פילגש – אשה אשר כפופה לאב המשפחה ומקיימת עמו יחסים, אך מעמדה פחות משל אשתו הרשמית. היסוד השני עליו בנויה המשפחה הוא קשר דם – כל קשר תורשתי קרוב נחשב לקשר משפחתי. בכלל זה מצויים יחס של צאצאים-הורה, קשר אחים, ושילוב של יחסים אלו. מלבד אלו, קיימים קשרים משפחתיים משניים, המוגדרים אך ורק על בסיס יחס חברתי (ולא ביולוגי). בכלל זה עשויים להיכלל משרתים, חיות מחמד, רכוש משפחתי ועוד. היחס בין גורמים אלו יוצרים חלוקת תפקידים במשפחה. קיימים שני סוגים עיקריים של דפוסי משפחה – תא משפחתי ושבט. במשפחות קטנות, המובדלות באופן ברור יחסית מהסביבה, מתקיים תא משפחתי – תפקוד משפחתי כיחידה חברתית קטנה, אינטימית, ועצמאית באופן יחסי. משפחה גרעינית – קבוצה חברתית המורכבת מהורה אחד או שני הורים, וילדיהם התלויים בה. משפחה זוגית – מקרה פרטי של משפחה גרעינית הוא משפחה זוגית: משפחה אשר כוללת רק את שני בני הזוג.

התערבות זו, בצורות רבות (דת, מסורת, חינוך, מבנה כלכלי חיצוני, משפט וכך הלאה), הופכת את המשפחה למוסד הנתון לעיצוב היסטורי. בעקבות תהליכי המודרניזציה שהתרחשו בתחילה במדינות המערב, ואחר כך בכל רחבי העולם, עבר מוסד המשפחה שינויים גדולים. השינוי המרכזי שניכר היה המעבר ממשפחה בעלת מאפיינים מסורתיים למשפחה בעלת מאפיינים מודרניים. ניתן להבחין בין שלושה סוגי משפחות: משפחה מסורתית, משפחה מודרנית ומשפחה פוסט מודרנית. מדובר בהבדלים על פני רצף ולא בחלוקה דיכוטומית, כלומר בימינו יש ביטוי לדגמים שונים של משפחות בחברות שונות. התאוריה הפונקציונליסטית בוחנת את המשפחה על פי המשימות החיוניות שהיא ממלאת למען החברה הרחבה יותר. על פי תפיסה זו, המשפחה פועלת כ"עמוד השדרה של החברה" וכיחידה הבסיסית של המבנה החברתי. ילודה ביולוגית, הדרושה לכל חברות כדי להנציח את עצמן. טיפוח וחיברות, במיוחד במהלך השנים הראשונות לחיים של ילדים. הגנה על חסרי-אונים, כגון ילדים, חולים, רפי שכל וקשישים. מפאת התלות הארוכה של תינוקות במבוגרים, חשוב במיוחד שיהיו לכל החברות נורמות תרבותיות שיעצבו צורות משפחה יציבות באופן יחסי, שיעזרו להבטיח הגנה לילדים.

מגורים משותפים ושיתוף פעולה כלכלי משויכים בדרך כלל למשפחה. לדבריו המשפחה ממלאת פונקציות כלכליות, חברתיות ופונקציה של רבייה, כאשר פונקציות הרבייה של המשפחה היו לעיתים משניות לפונקציות החברתיות והכלכליות שלה. ג'ורג' מרדוק (אנ'), לעומתו, מציין ארבע פונקציות עיקריות למשפחה שהן: מין, הולדה, חינוך וצבירת נכסים. מדגיש את המשפחה כמוסד המעניק סוציאליזציה והיותה סוכן בהנצחת המסורת החברתית. כיוון שפונקציות החינוך והסוציאליזציה כלולות בתוך ההגדרה הכוללת של פונקציות חברתיות, וצבירת נכסים או חסכנות היא חלק מהפונקציות הכלכליות להגדרתו של וויניק. שתי הגדרות אלו הן פונקציונליסטיות – הן מגדירות את המשפחה על פי התפקידים שהיא ממלאת, ולא עוסקות בשאלת יחסי הכוח במשפחה. כמו כן, הגדרה זו אינה מצליחה להכיל את המגוון המלא של המשפחות הקיימות בחברה. בין השאר היא אינה מכילה משפחות זוגיות, משפחות בהן ההורים הם בני אותו המין, ומשפחות חד הוריות. כמו כן, הגדרות אלו הן מהותניות. שאין לחפש הגדרה למשפחה. לעיתים רבות קיימת ההתערבות של החברה החיצונית למשפחה במבנה התא המשפחתי, אשר נועדה ברוב המקרים להשפיע על צורתו והיקפו, ולא לבטל את קיומו.