ניהול אסטרטגי
ניהול אסטרטגי הוא מרכיב קריטי להצלחה ארגונית, הכולל התאמה של יעדים עסקיים עם פעילויות תפעוליות להשגת יתרון תחרותי בר קיימא. מדדי ביצועי מפתח (KPIs) חיוניים בניהול אסטרטגי מכיוון שהם מספקים מדדים מדידים להערכת ביצועים והתקדמות לקראת יעדים אסטרטגיים (Bendoly et al., 2007). מדדים אלו חיוניים לניטור היבטים שונים של הפעילות העסקית, לרבות ביצועים פיננסיים ושביעות רצון לקוחות (Zahay & Griffin, 2010).
בניהול אסטרטגי משתמשים ב-KPI בתחומים שונים כמו שיווק, ניהול שרשרת אספקה וניהול משאבי אנוש. לדוגמה, בשיווק, מדדי KPI מסייעים להערכת האפקטיביות של אסטרטגיות שיווק ומדידת הון עצמי של מותג מבוסס-לקוח, שהוא חיוני להשגת יתרון תחרותי Tong & Hawley (2009) ולשיפור קשרי הלקוחות (Payne & Frow, 2005). באופן דומה, בניהול שרשרת אספקה, מדדי ביצועים ומדדים נחוצים להערכת יעילות השותפות ולהבטחת יעילות תפעולית (Gunasekaran et al., 2001; Kumar et al., 2013).
יתר על כן, בניהול משאבי אנוש, מדדי KPI משמשים למדידת מעורבות עובדים, ביצועי כוח אדם והשפעת שיטות משאבי אנוש על הצלחה ארגונית (Saad et al., 2021; Habidin & Yusof, 2013). ניצול יעיל של מדדי משאבי אנוש ואנליטיקה מסייע בהתאמת אסטרטגיות משאבי אנוש ליעדים עסקיים ושיפור הביצועים הארגוניים הכוללים (Ragimol et al., 2021).
ניהול אסטרטגי כולל גם שילוב של מערכות מדידת ביצועים כמו כרטיס הניקוד המאוזן (BSC) כדי להעריך באופן מקיף את הביצועים הארגוניים (Homburg et al., 2012; Dahal et al., 2022). מסגרת ה-BSC מאפשרת לארגונים לאזן בין מדדים פיננסיים ולא פיננסיים, תוך התאמתם ליעדים אסטרטגיים לטיפוח חדשנות ותחרותיות (Dahal et al., 2022).
יתרה מכך, הדגש הגובר על שיקולים סביבתיים, חברתיים ואתיים הוביל לפיתוח של Sustainability Balanced Scorecards (SBSC) לשילוב יעדי קיימות בתכנון אסטרטגי והערכת ביצועים (Hansen & Schaltegger, 2017). שינוי זה לעבר פרקטיקות בר קיימא משקף את הנוף המתפתח של ניהול אסטרטגי כדי להקיף דאגות חברתיות וסביבתיות רחבות יותר.
לסיכום, השימוש האפקטיבי ב-KPI ומערכות מדידת ביצועים הוא יסוד בניהול אסטרטגי, המאפשר לארגונים לעקוב אחר ההתקדמות, לקבל החלטות מושכלות ולהניע שיפור מתמיד לקראת הצלחה וקיימות בטווח הארוך.
הפניות:
Bendoly, E., Rosenzweig, E., & Stratman, J. (2007). תיקי מדדי ביצועים: מסגרת וניתוח אמפירי. ניהול ייצור ותפעול, טז(2), 257-276. https://doi.org/10.1111/j.1937-5956.2007.tb00179.x
Dahal, R., Ghimire, B., & Rai, B. (2022). גישת כרטיס ניקוד מאוזנת להערכת ביצועים ארגוניים של נפאל טלקום. דינמיקה ניהולית, 25(1), 63-73. https://doi.org/10.3126/md.v25i1.53288
Gunasekaran, A., Patel, C., & Tırtıroğlu, E. (2001). מדדי ביצועים ומדדים בסביבת שרשרת אספקה. International Journal of Operations & Production Management, 21(1/2), 71-87. https://doi.org/10.1108/01443570110358468
Habidin, N. and Yusof, S. (2013). גורמי הצלחה קריטיים של רזה שש סיגמא עבור תעשיית הרכב המלזיה. International Journal of Lean Six Sigma, 4(1), 60-82. https://doi.org/10.1108/20401461311310526
Hansen, E. and Schaltegger, S. (2017). כרטיסי ניקוד מאוזנים בתחום הקיימות והארכיטקטורות שלהם: לא רלוונטיים או לא מובנים?. כתב עת לאתיקה עסקית, 150(4), 937-952. https://doi.org/10.1007/s10551-017-3531-5
Homburg, C., Artz, M., & Wieseke, J. (2012). מערכות מדידת ביצועים שיווקיים: האם מקיפות באמת משפרת את הביצועים?. כתב עת לשיווק, 76(3), 56-77. https://doi.org/10.1509/jm.09.0487
Kumar, V., Chattaraman, V., Neghina, C., Skiera, B., Aksoy, L., Buoye, A., … & Henseler, J. (2013). שיווק שירותים מונע נתונים בעולם מקושר. כתב עת לניהול שירותים, 24(3), 330-352. https://doi.org/10.1108/09564231311327021
Payne, A. and Frow, P. (2005). מסגרת אסטרטגית לניהול קשרי לקוחות. כתב עת לשיווק, 69(4), 167-176. https://doi.org/10.1509/jmkg.2005.69.4.167
Saad, M., Gaber, H., & Labib, A. (2021). חקירת ההשפעה של שיטות ניהול משאבי אנוש על מעורבות עובדים, והתפקיד המנחה של יישום האסטרטגיה במצרים. Sa Journal of Human Resource Management, 19. https://doi.org/10.4102/sajhrm.v19i0.1412
Sudha, A. and Peterkumar, F. (2021). ניהול אפקטיבי של כוח אדם באמצעות ניתוח hr. International Research Journal on Advanced Science Hub, 3(Special Issue 6S), 82-86. https://doi.org/10.47392/irjash.2021.171
Tong, X. and Hawley, J. (2009). מדידת הון מותג מבוסס לקוח: ראיות אמפיריות מהספורט
עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך..

מאת: eliraneliran
eliraneliran פרסם באתר כ - 390 מאמרים.