**חוסנה של האקדמיה בזמני עימות: לקחים מישראל**

26 בינואר 2024 | מאת: | מאמרים בקטגוריה לימודים

**חוסנה של האקדמיה בזמני עימות: לקחים מישראל**

בעיצומו של כאוס והרס, מה יהיה המרדף אחר ידע? שאלה זו הדהדה לאורך זמן בכל פעם שקונפליקט משבש את מרקם החברה. בשום מקום זה יותר רלוונטי מאשר בישראל, אומה שראתה את חלקה ההוגן בלוחמה. ההסלמה האחרונה בין חמאס לישראל שהחלה ב-7 באוקטובר הביאה אתגר מוכר מדי: כיצד לשמור על יושרה אקדמית והתקדמות בין סירנות ומקלטים.

**האם חינוך באמת יכול להיות חסין כדורים?**

חינוך בזמן מלחמה אינו רק המשך הרצאות או הגשת מטלות; מדובר בטענה לנורמליות בזמנים לא נורמליים. זו הצהרה נועזת נגד שיבוש – אבל האם אנחנו באמת יכולים לקרוא לחינוך חסין כדורים כאשר טילים עפים מעל הראש?

מוסדות ישראלים נאלצו באופן היסטורי לענות על כך בפעולה. הם פיתחו מערכות חזקות שמבטיחות המשכיות, משיעורים מקוונים ועד לוחות זמנים גמישים של מבחנים המתאימים למילואימניקים שנקראו לתפקיד כמו הזמר עידן עמדי.

**עידן עמדי: החייל המזמר ביקר מחדש**

פנים מוכרות גם על הבמה וגם עכשיו שוב במדים, עידן עמדי מדגים חוסן. הסיפור שלו אינו ייחודי בגבולות ישראל שבהם איזון בין חיים אזרחיים לבין מחויבויות צבאיות הוא דבר שבשגרה – ובכל זאת הפרופיל הציבורי שלו מוסיף רבדים להבנתנו.

כשהוא מחליף מיקרופון לרובה פעם נוספת כחלק מתפקידי המילואים שלו, אי אפשר שלא לתהות:

**מה דואליות זו אומרת על החברה שלנו?**

העובדה שגם אמנים יכולים להיות חיילים מעידה רבות על הציפיות החברתיות כאן – הסתגלות לא מוערכת רק; זה נדרש. באזורים מוכי מלחמה ברחבי העולם, סיפורים דומים מתפתחים אם כי ללא כותרות או רעש.

אבל יש יופי בתוך מחלוקת – הרוח האנושית הבלתי נכנעת השואפת לבריאה ולא להרס.

**כאשר כיתות הופכות לחדרי מלחמה**

זה אולי נראה מנוגד לאינטואיציה שתלמידים יתמקדו בבעיות חישוב בזמן שרקטות יורטו מעל ראשיהם – ובכל זאת הם עושים זאת כי וויתור פירושו לתת לקונפליקט לנצח את החיים עצמם.

אוניברסיטאות הופכות למבצרים לא רק פיזית אלא גם סמלית; מעוזים השומרים על הפוטנציאל של הדורות הבאים גם כאשר הנסיבות הנוכחיות נראות עגומות.

זה מעלה שאילתה נוקבת נוספת:

**כיצד מודדים הצלחה אקדמית בתוך סערה?**

האם זה על ידי בחינות שעברו או מחקר שפורסם – או אולי משהו פחות מוחשי – כמו התמדה שהוצגה?

הצלחה אקדמית עולה על ציונים בצמתים אלה – היא מגלמת אומץ תחת אש (תרתי משמע) לצד צמיחה אינטלקטואלית למרות המצוקה.

ואז מגיעה ההסתגלות – הגיבור הבלתי מושר מאחורי המשך הלמידה בזמן משברים:

**עיבוד: השומר השקט של האקדמיה**

טכנולוגיות למידה מרחוק מזנקות בין לילה מכלים נוחים לקווי חיים – עדות לא רק להתקדמות טכנולוגית אלא גם ראיית עתיד מוסדית המכינה מקרים לפני שהאסון יפגע במלוא העוצמה.

כאן טמון השומר השקט של האקדמיה – הסתגלות – לא רק תגובה לאחר מעשה אלא הטמעה יזומה של גמישות במסגרות חינוכיות תוך הכרה מקדימה של המחר עשויה להביא אי ודאות שהיום לעולם לא יוכל להבין.

אז כן – במובנים מסוימים החינוך מוכיח את עצמו חסין כדורים כי לא משנה כמה פגזים ייפלו כיתות ימשיכו לעמוד גם אם כמעט קירות סביבם יתפוררו חלק אחר חלק

אבל הבה נעצור לשקול את המחיר ששולם ביציבות כזו:

**מחיר ההתמדה בהשכלה גבוהה בזמן פעולות איבה**

על כל שעה שהושקעה בלימוד במקום בונקרים מוגנים יש להכיר באגרה הפסיכולוגית

מתח חרדת לוויה בלתי נמנעת השפעות ארוכות טווח בריאות הנפש אלו שחיים איום מתמיד אלימות צריכים לשקול חלק גבוה יותר משוואה קדימה

אכן ניצחון ממשיך מלגה עלות משמעותית נפש קולקטיבית אינדיבידואלית הדורשת מסירות תשומת לב שווה הניתנות לתוכניות הלימודים בעצמן

לפיכך התבוננות מעבר לטקטיקות הישרדות גרידא, שאילת שאלות עמוקות יותר הנוגעות למשתתפי רווחה כללה פיתוח גישה הוליסטית חיונית בפדגוגיה בזמן משבר

בסופו של דבר סיפור על שתי חזיתות – שדה קרב אחד אולמות הרצאות אחרים כל אחד משפיע על מידע על ריקוד מורכב אחר הדורש כוריאוגרפיה דיוק רב סבלנות אמפתיה

ואולי שם הלקח האולטימטיבי שלוק מאבקים במקומות כמו ישראל שבהם גיבורי היום יום עוטים מסכות בין אם להגן על המדינה לחנך את הדור הבא אותה נחישות בלתי מעורערת מחויבות מצוינות ללא קשר ללחצים חיצוניים כוחות המוצבים נגדם

סגור לתגובות על **חוסנה של האקדמיה בזמני עימות: לקחים מישראל**

מאת:

פרסם באתר כ - 62 מאמרים.

.

דילוג לתוכן