בדיקות נוירולוגיות לקשב וריכוז
מאז ומעולם נודעו בדיקות נוירולוגיות לקשב וריכוז כבדיקות כבדות משקל בקרב אנשים רבים. הישראלי החדש הוא הישראלי ש- "אוהב" לסבול מהפרעות קשב וריכוז, כי הוא צריך את זה לפטור מצבא, לימודים או עבודה. כמובן שהדבר מחלחל גם כשמדובר בילדיו, אשר יש לו אינטרס לדווח עליהם כסובלים מהפרעות אלו. הדבר נבע מכך שבמשך שנים השוק היה פרוץ, וכל הורה שלא כל כך אהב שהילד שלו עושה מבחנים בבית ספר בתנאים רגילים פנה למכונים, דרש שיבדקו את הילד שלו, ובמקרים רבים גם קיבל את התוצאה שהוא פילל לה. כיום ניתן לראות שיש האטה בתחום, והמשק חוזר ליציבות, לא כל אחד ממהר לגשת לבדיקה הזו ובטח לא לשלוח אליו את הילד, אבל התופעה עדיין קיימת ועדיין מהווה מושא שיחה בקרב לא מעט מתעניינים. לכן, חשוב להבין מהן בדיקות נוירולוגיות לקש וריכוז, שהן אחד השלבים לקביעה האם פלוני סובל מהפרעת קשב וריכוז.
הנוירולוגיה נועדה לבחון האם יש באג במערכת העצבים שגורם להפרעות הקשב והריכוז
קשב וריכוז יכול שלא באמת להיות קיים, אלא להיות מעשה שובבות או חוסר ריכוז זמני. בהחלט ייתכן כי קשב וריכוז יכול להיות גם תופעה רפואית מובחנת, אך בספרות הרפואית על מנת שכך יהיה, צריך להוכיח כי מה שהנבדק מדווח עליו כהפרעת קשב וריכוז נובע מכשל במערכת העצבים. אם יש כשל רפואי, שאינו בשליטה של הנבדק, ובגללו הוא סובל מההפרעה, משמע שמדובר בהפרעה. בכל מקרה אחר, לא מדובר בהפרעה, ויש דרכים אחרות להתמודד עם חוסר ההסתדרות של הפרט במערכת.
כיצד מוודאים סופית שמדובר בהפרעת קשב וריכוז, ומה עושים אם לא זו הבעיה?
הווידוא הסופי נודע לנבדק אם הרופא שמאבחן את התוצאות של הבדיקה אבחן כי יש כשל עצבי בגופו שגורם להפרעת הקשב והריכוז, ואז הפתרון להפרעה הזו הוא בכדורים וכמובן – בהקלות במסגרות הפדגוגיות, הצבאיות או התעסוקתיות בהן הוא נמצא. במידה והבדיקה לא הניבה הפרעת קשב וריכוז, יש למצוא דרכים אחרות להתמודד עם בעייתו של הפרט במערכת: הורדה לרמה יותר קלה בלימודים, למסגרת פחות מאתגרת בצבא או למסגרת עבודה פחות טובענית, למשל.