Bookmarking אתר מאמרים לפרסום, הפצה וקידום של מאמרים בחינם

הירידה בגודל המשפחה במדינה המפותחת מורידה את הסבירות שלילד יהיו אחים, תינוקות או אנשים זקנים, אשר חיים איתו באותו משק בית. אשר לעיתים אף נחשבת כחברת משפחה לכל דבר. שבט הוא מוסד חברתי רחב ממשפחה, המכיל בדרך כלל משפחה יותר מורחבת בתוכו. שבטים נפוצים בעיקר בחברות לא-מודרניות, ועשויים להיות מחולקים או לא-מחולקים לתאים משפחתיים בתוכם. חלוקת תפקידים במשפחה מתארת את הדיפרנציאציה התפקודית בתוך המשפחה. לרוב היא חלק בלתי נפרד של המסורת, ומהווה חלק מהמבנה החברתי הקיים, המחנך ותומך בחלוקת התפקידים המקובלת. משפחה פטריארכלית היא משפחה בה חלוקת התפקידים נותנת סמכות לאב-המשפחה. סמכות זו נתמכת על ידי הנורמות החברתיות ולעיתים אף על ידי המוסדות הרשמיים. זוהי חלוקת התפקידים הנפוצה, אך מרבית החברות המערביות המודרניות שואפות למתן אותה ולהשיג שוויון מלא ככל האפשר בין המינים. משפחה מטריארכלית היא משפחה בה חלוקת התפקידים נותנת סמכות לאם-המשפחה ותחת משטר של שליטה נשית במוסדות חברתיים כלשהם. המטריארכיה שונה ממצב של שושלת אמהית, שבה שמו של הצאצא נקבע על פי אמו ולא על פי אביו. כמו כן, אין מדובר במשפחות שבהן הסמכות האמהית היא הדומיננטית ביחסים הביתיים, כשבן הזוג עובר לגור עם משפחתה של בת זוגו לאחר נישואיהם. המטריארכיה היא שילוב של שני הפקטורים האלו. גם המקרה הפטריאכלי וגם המקרה המטריארכלי, שונים במהותם ממשפחה חד-הורית. שהרי בשני המקרים הראשונים נמשכת הזוגיות לעיני הילדים, וחינוכם זוכה לאיזון וכך גם נטל הפרנסה. בעוד שבמשפחה חד-הורית אין איזון בחינוך ובדוגמה הניתנת לילדים. כמו כן, כל נטל הפרנסה והחינוך מוטל על כתפיה של האישה, כאשר אין בנמצא גבר. פטרילינארי – הילדים משתייכים לקבוצת השארות של האב – למשל, ייחוס העברת הדת לצאצאים באסלאם. מטריליניארי – הילדים משתייכים לקבוצת השארות של האם – למשל, ייחוס העברת הדת לצאצאים ביהדות. ביליניארית – הילדים משתייכים לקבוצות השארות הן של האם והן של האב. שירותי ליווי

דרגות המיון המקובלות של עולם הטבע. בכתב ישר: דרגות ראשיות. משפחה (בלטינית: familia) היא אחת הקבוצות הטקסונומיות הבסיסיות במיון עולם הטבע. לעיתים באות לידי שימוש גם קבוצות משנה: על-משפחה ותת-משפחה. בהיררכיה של מיון עולם הטבע, נמצאת המשפחה מתחת לסדרה, ומעל הסוג. שמה של המשפחה, נקבע בהתאם לחוקים המקובלים בקהילות הזואולוגים והבוטניקאים בכל העולם. בזואולוגיה, נוצר שם המשפחה משם הסוג האופייני, בתוספת הסיומת idae. בבוטניקה, נוצר שם המשפחה משם הסוג האופייני בתוספת aceae. לדוגמה, בזואולוגיה, שם המשפחה Canidae (כלביים) נוצר על ידי תחילת שמו – Can מן הסוג Canis (כלב) והסיומת idae. בבוטניקה, שם המשפחה Liliaceae (שושניים) נוצר על ידי תחילת שמו – Lili מן הסוג Lilium (שושן) והסיומת aceae. בעברית נהוג להוסיף את הסיומת יים לשם המשפחה כגון חתוליים, דוביים או שושניים. ו-ים לתת-משפחה כגון יעלים, ערפדים. שם מיודע' ('משפחת אוזן-הים'). השימוש בביטוי 'משפחה' לציון קבוצה טקסונומית הנמצאת בין סדרה לסוג, נקבע רק בתחילת המאה ה-20. לראשונה השתמש הבוטניקאי הצרפתי פייר מַניוֹל (אנ') במונח משפחה (famille בצרפתית) לציון קבוצה בשנת 1689. אחריו נעשה השימוש במילה לציון קבוצות שונות. קארולוס ליניאוס בחיבורו Philosophia botanica בשנת 1751 כינה קבוצות גדולות בשם 'משפחה', להן הוא שייך צמחים שונים כדי לדון ביתר נוחות במורפולוגיה שלהם, אך לא השתמש בשם זה לצורך המיון שלו. רק במחצית השנייה של המאה ה-18 החלו להשתמש בביטוי משפחה לציון קבוצה בוטנית מוגדרת. זה נעשה כתרגום למילה הלטינית Ordo (כיום סדרה).

אהבת אם לילדיה, רחמי אב על בניו, הם אב ואם לכל אהבה אלטרואיסטית אמיתית בעולם כולו. בפרק ב הזוגיות היא העיקר והמשפחתיות אמצעי לה. בכוונה תארה התורה את הזוגיות והמשפחתיות בשני פנים. שני אלו משלימים זה את זה כשני צדדים של מטבע אחד. מכל צד שתרצה להציג את הדברים על כרחך תראה את שניהם. בין כך ובין כך הא בהא תליא, אין זוגיות ללא משפחתיות ואין משפחתיות ללא זוגיות. שני הפנים מציגים מצבים גם ארעיים וחריגים. כגון שלבים שונים בחיי המשפחה. תחילה זוגיות ללא ילדים. לאחר מכן הרחבת המשפחה, ולבסוף שוב זוגיות לבדה, כשבמרחב קיימת המשפחה המורחבת, אולם הזוג בכל זאת חי את חייו העצמאיים. לעומת התיאור האידילי והאידיאלי של התורה, נוצר בעולם הפוסט-מודרני נתק בין השתים. זוגיות, אמנם בוסרית, מתחילה בגיל צעיר מאד, בגיל העשרה. המשפחתיות נדחית לעשור השלישי. לרוב, כשמקימים כבר משפחה יש מאחורי כל אחד מבני הזוג עבר לא קטן של זוגיות שהתחלפה במקרים רבים כמה וכמה פעמים. בשליש (ויש מקומות שכבר במחצית!) מהזוגות הנשואים המשפחה מתפרקת ונוצרת זוגיות חדשה במנותק מהמשפחה הביולוגית.

אחד מחכה להשקעה בפרנסה, השני ממתין למילות האהבה שיגיעו, ושניהם בזוגיות לא מספקת… זה מה שקורה כשיש הבדלים ב״שפת האהבה״. וזה מאוד נפוץ. כמעט כל זוג חווה את זה במידה מסויימת. יש פערים. שני בני זוג לא רוצים את אותם דברים, וזה מכניס מתח. כתבנו על זה באתר ובקורסים שלנו – בעיית פערים בתשוקה. אחד רוצה יותר, אחד רוצה פחות. אחד רוצה חוויות והרפתקאות, השני רוצה שיהיה אינטימי ושקט. עם הזמן, הפער יוצר רגשות שליליים. זה שרוצה יותר – מרגיש לא אהוב. זה שרוצה פחות – מרגיש שדוחקים בו. ושניהם מרגישים שהזוגיות לא מספקת. יש עוד סיבות להרגשה המציקה של זוגיות לא מספקת. ועל כך בפוסטים הבאים, וכמובן בקורסים שלנו! כמעט כל אחד חווה תקופות שבה הזוגיות לא מספקת. המצב הזה של זוגיות לא טובה לא נפתר מעצמו. אם רוצים להישאר ביחד בזוגיות מספקת – אנחנו צריכים לגרום לזה לקרות. צריך ללמוד על זוגיות, בעיקר זוגיות לטווח הארוך. צריך לדעת איך ליצור תשוקה ואהבה בכל פעם מחדש וכל הזמן לנסות וללמוד איך לתקשר יותר טוב בזוגיות. החדשות הטובות הן – זה יכול להיות ממש כיף. האתגר של זוגיות לא מספקת – גורם לנו להמציא את הזוגיות מחדש, וליצור אהבה מסוג חדש. ליצור זוגיות עם עיניין ותשוקה זה ממש כיף. וטוב שזה לא בא מעצמו כמו אצל (חלק מ ה)זוגות הצעירים! איך לחולל רגעי אמת בטיפול. איך לעורר את החשק אצל בת הזוג? זוגיות מתחילה עם משיכה ראשונית, שעושה את החיים קלים בהתחלה. אבל מה אם אין משיכה ראשונית? ומה עם המשיכה הראשונית התחילה להתפוגג? ומה עושים עם החשק של האשה או של האיש ברמה נמוכה? וובינר לגברים. גם נשים ונזוגות מוזמנים להשתתף! גם כשיש קשיים במיניות? יש לנו שני סוגים של תשוקה. אם מנסים לבנות זוגיות רק על הסוג הראשו – מגיעים למבוי סתום, לבעיות, ולזוגיות שיטחית. איך עובד החשק שלנו? מה חוסם אותו? איך לעורר אותו בזוגיות?

זוגיות: בעולם של היום למושג יש יותר ממשמעות אחת. ישנה זוגיות של נישואים ראשונים, שניים, שלישיים. כל זוגיות כזו שונה מחברתה. יש זוגיות אחרי אלמנות, אחרי גירושין, זוגיות ללא נישואין, זוגיות עם מגורים משותפים וזוגיות עם מגורים נפרדים. ישנה זוגיות הרמונית בריאה ומספקת המאפשרת התפתחות והזדקנות בריאים, ישנה זוגיות הרסנית הנשענת על תלות, פחד ושנאה המונעים הנאה ומיצוי היכולות והפוטנציאל האישי והזוגי, וישנה זוגיות עם מחלות של אחד או שני בני הזוג, הדורשות התארגנות מחודשת ולעתים יוצרת זוגיות בשלושה עם המטפל או המטפלת. ישנם סגנונות נוספים לזוגיות בזיקנה: בין שתי אחיות או שני אחים החולקים דירה אחת; בין הורה מבוגר וילדו, ששניהם עצמאיים או שהמבוגר מטפל בילדו המוגבל או שהילד מטפל בהורה הסיעודי; זוגיות של חברים החיים יחד; זוגיות בבית מוגן או סיעודי ששניים חולקים חדר משותף; זוגיות עם פער גילים גדול שאחד צעיר והשני מזדקן; זוגיות בין מטפל לבין החולה הסיעודי; זוגיות של הומוסקסואלים ולסביות שבצעירותם נאלצו להסתיר את זוגיותם והיום מרשים לעצמם לצאת מהארון. היום מוצאים גם זוגיות הורית של זוגות גרושים, כאשר המחויבות כלפי הילדים משאירה את הזוגיות בנושא הילדים, פעילה ומתפקדת.