שוטי שוטי ספינתי

15 ביוני 2022 | מאת: | מאמרים בקטגוריה מכס

מהו קו הגבול, לצרכי מכס, בין יאכטה לאנית נוסעים

 

רקע

בימים אלה, דחה בית המשפט תביעה של חברה בעלת יאכטה נגד רשות המכס, וקבע כי כלי השיט יסווג כיאכטה בפרט 89.03 לצו תעריף המכס, ולא כאנית נוסעים שבפרט 89.01 לצו תעריף המכס (1). משמעות ההחלטה היא שעל יבוא היאכטה לישראל הוטל, במועדים הרלוונטיים, מכס, מס קניה ומע"מ.

 

  • מה היה סיפור המקרה?

התובעת היא חברה זרה מאיי מרשל, שרכשה יאכטה מתוצרת איטליה ורשמה אותה תחת דגל דלאוור, ארה"ב.

היאכטה נכנסה לישראל במהלך שנת 2014, נרשמה בישראל ושילמה דמי עגינה, ושהתה בעיקר בנמל אילת.

במהלך השנים 2016-2017, יצאה היאכטה למספר תיקונים בקפריסין, וחזרה למרינה בהרצליה. עם כניסתה, ביקשה רשות המכס להשית מכס, מס קניה ומע"מ בגין היבוא היאכטה לישראל.

בעלת היאכטה שילמה את מסי היבוא בסך כולל של 750,000 ש"ח, והגישה תביעה לבית המשפט.

בתביעה המקורית, טענה התובעת כנגד הטלת מסי יבוא על יבוא יאכטה, אולם במהלך ניהול התיק חזרה בה מטענה זו, וטענה לטעות של רשות המכס בסיווג היאכטה לצרכי מכס.

התובעת טענה לסיווג כלי השיט בפרט 89.01 לצו ("אניות נוסעים, סירות טיולים, מעבורות.. וכלי שייט דומים להובלת נוסעים או טובין") בו לא הוטל מס קניה, ורשות המכס טענה לסיווג כלי השיט בפרט 89.03 לצו ("יכטות וכלי שיט אחרים להנאה או לספורט.."), בו הוטל מס קניה.

התובעת טענה כי היא עשתה שימוש בכלי השיט בנמל אילת לצורך השטת נוסעים בשכר, על כן לצרכי מכס אין מדובר ב"יכטה" אלא ב"אנית נוסעים". התובעת טענה עוד, כי פרט המכס 89.03-9200 בו סיווגה רשות המכס, מתייחס ל"סירת מנוע", בעוד כלי השיט אינו סירה אלא "ספינה".

התובעת טענה גם לרשלנות של רשות המכס, שקבעה את הסיווג מבלי לבקר בנמל ומבלי לראות את כלי השיט. עוד טענה התובעת, כי המונח "יכטה" אינו מוגדר בדין הישראלי והפרשנות של רשות המכס רחבה מדי.

רשות המכס טענה כי כלי השיט יוצר ע"י חברה איטלקית המתמחה ביכטות יוקרה, וכי הוא עוגן בנמל שהיא עיר נופש. רשות המכס טענה עוד, כי לפי הפרסומים, כלי השיט שימש ל"שיט תענוגות", כגון טיולים רומנטיים ולא להסעת נוסעים ממקום למקום.

רשות המכס טענה עוד, כי פרט מכס 89.03 מתייחס ל"יכטות" ו"כלי שיט אחרים להנאה או ספורט", ומכאן שהשימוש "להנאה או ספורט" מתייחס רק לכלי השיט האחרים, בעוד יכטות מכל סוג שהוא, תהא מטרתן אשר תהא, נשארות מסווגות בפרט זה.

 

  • מה פסק בית המשפט?

בית המשפט התרשם כי מדובר בכלי שיט יוקרתי שאורכו 25 מ', כולל 4 חדרי שינה, חדרי אמבטיה, ג'קוזי ומרפסת ענקית למסיבות, וכי התובעת בעצמה, פרסמה את כלי השיט במילים "יכטה". עוד התרשם בית המשפט, כי גם במסמכים שונים כגון מסמכי תיקון, כונה כלי השיט "יכטה".

בית המשפט דחה את טענת התובעת בדבר השימוש בכלי השיט. בית המשפט קבע כי אמנם השימוש בפועל מהווה אחד הפרמטרים בסיווג, אולם אין זה השיקול העיקרי. בית המשפט קבע כי גם אם כלי השיט מושכר תמורת שכר לצורך ביצוע שיט תענוגות, ואין הבעלים משתמש בו בעצמו, עדיין היה ונותר כלי השיט יכטה יוקרתית.

על כן, קבע בית המשפט כי התיאור "אניות נוסעים.. להובלת נוסעים או טובין" אינו מתאים לכלי השיט על פי טבעו, גם אם תיאורטית ניתן לעשות בו שימוש שכזה.

בית המשפט דחה גם את טענת התובעת כאילו המונח "יכטה" אינו מוגדר בדין, על כן לכאורה אין לתת לו את הפרשנות של רשות המכס. בהקשר זה, ציין בית המשפט כי קיימים בצו תעריף המכס מאות אם לא אלפי פריטים שאין להם הגדרה בדין הישראלי (ועל כן בית המשפט הוא שצריך לייצר פרשנות למונח).

על קו ההבדל בין אנית נוסעים לבין יכטה, העיר בית המשפט כי לדעתו הוא:

"המשמעות הרגילה שמייחסים בני אדם למונח "אניית נוסעים" הוא כלי תעבורה המוני המוביל נוסעים ממקום אחד למשנהו כאשר עיקר היעוד שלו, אם לא כולו, הוא הסעת נוסעים למחוז חפצם.

מנגד, יכטה מיועדת בעיקר, אם לא באופן מלא, לספק שיט תענוגות מפואר לקבוצה מצומצמת יותר של אנשים כאשר הובלתם ממקום למקום באמצעותה הוא יעד משני, אם בכלל.

אמת נכון הדבר, נוסע באניית נוסעים יכול להפיק הנאה מנסיעתו באנייה, כפי שאדם העושה שיט ביכטה עשוי להשתמש בה ככלי תעבורה כדי להגיע ממקום אחד למשנהו. יחד עם זאת, הדבר אינו משנה את היעוד המרכזי של כל אחד מהם.."

בית המשפט קבע עוד, כי התיאור יכטה הוא מפורט יותר מאשר התיאור אנית נוסעים.

לאור כל האמור, דחה בית המשפט את התביעה וחייב את התובעת בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ש"ח.

 

  • מה ניתן ללמוד מפסק-הדין?

כזכור, במהלך אוגוסט 2013 החלה מדינת ישראל להטיל מס קניה על מוצרי יוקרה וביניהם גם יאכטות המסווגות בפרט 89.03 לצו תעריף המכס.

כלי שיט, מעצם טבעם, שטים ממקום למקום ובדרך כלל אינם נשארים במקום אחד.

בשל כך, כאשר החלו כלי שיט לעזוב את ישראל ולשוב אליה לאחר מועד הטלת המס, התעוררו מחלוקות בין בעלי יאכטות לרשות המכס בסוגיה זו. בין היתר, בשל כך, הוגשו לבתי המשפט מספר תביעות בהן ניסו התובעים לתקוף את עצם חוקיות הטלת מס קניה, אך נסיונות אלה, לרבות בתביעה ייצוגית, נדחו, והגבייה אושרה (2).

בתביעה הנוכחית, נראה כי התובעת הבינה כי הסיכוי לעצירת הגבייה לכשעצמה, נמוך. על כן, התובעת ניסתה להתגבר על החיוב באמצעות טענת סיווג יצירתית יש לומר, וניסיון לייצר פרשנות למונחים "אנית נוסעים" שבפרט 89.01 ו"יאכטה"  שבפרט 89.03, אך בית המשפט למרבה צערה, דחה את הטענה.

 

הפניות:

(*) המאמר משקף את דעתו של הכותב בלבד, ואין לראות בו כמתן חוות-דעת משפטית;

(1) ת.א. (שלום חיפה) 10808-03-18 Maria Yachting Ltd. נ' מדינת ישראל, פסק-דין מיום 24.5.22, כבוד השופט הבכיר רמזי חדיד. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד אילן אורלי. לרשות המכס- פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי). פסק-הדין כפוף לזכות להגשת ערעור לבית המשפט המחוזי.

(2) למשל: ת.צ. (מחוזי ירושלים) 43164-04-17 אנטי טפיו נ' רשות המיסים ואח' (29.1.19); ת.א. (שלום חיפה) 30490-01-19 וילהלם זאב פרנקל נ' בית המכס חיפה (8.3.20); ת.א. (שלום הרצליה) 38489-04-18 Electron Incorporation נ' מדינת ישראל (5.12.20);

סגור לתגובות על שוטי שוטי ספינתי

מאת:

עו"ד בענייני מכס, מיסוי עקיף, יבוא יצוא וסחר בינלאומי

פרסם באתר כ - 5 מאמרים.

.