Bookmarking אתר מאמרים לפרסום, הפצה וקידום של מאמרים בחינם

כיצד מלמדים לקרוא באופן מסורתי

עד כמה נכונה האימרה ללמוד לקרוא ולקרוא כדי ללמוד? האם היא אמיתית או רק סיסמא? ההנחה בבסיס אימרה זאת, היא שללמוד לקרוא בשנות החינוך המוקדמות של הילד (עד כיתה ד\'), עוסק בעיקר בהבנה ושינון של מילים בסיסיות. הדגש הוא על מודעות פונמית ופונטיקה. הילדים לומדים, שלאותיות יש צליל, ואייך לצרף את הצלילים כדי ליצור מילה. הילדים ממשיכים להתקדם משלב זה, עד להשגת שטף קריאה, שלב שבו הם מוכנים להתמודד עם טקסטים מורכבים וקשים יותר, ומתחילים לקרוא כדי ללמוד.

בפועל , התהליך של לקרוא כדי ללמוד מתחיל סביב כיתה ד\', כשהמיקוד עובר לקריאה למטרת קבלת מידע, הבנתו והפנמתו. כאן התהליך הופך למורכב יותר; ההנחה המובלעת היא, שלפני שילד יכול להבין ולהפנים מידע שקרא, עליו להיות קורא מיומן. גישה זאת, משפיעה על הוראת הקריאה וכיתות לימוד בכל רחבי העולם. אבל, האם על קריאה למטרת הבנה והפנמה של הטקסט, לחכות עד לכיתה ד\'? האם הילדים עוברים מלימוד קריאה לקריאה למטרת לימוד בקלות? לא כולם.

מה אומרים מחקרים

מחקרים עדכניים, מראים כי על לימוד הקריאה והקריאה כדי ללמוד, להתבצע באופן סימולטני ובאופן רציף לכל אורך שנות הלימוד בביה\"ס יסודי. קריאה למטרת קבלת מידע, הבנתו והפנמתו, צריכה להתחיל מיד כשהילד מתחיל לקרוא ואף קודם לכן, כאשר ההורה קורא לילד. מחקרים מצביעים גם על העובדה, שעל אף שיש ציפיה מתלמידים בכיתה ד\' לקריאה למטרת קבלת מידע, הבנתו והפנמתו; רבים מהם ובתוכם רבים בעלי הפרעות קשב וריכוז, עדיין מתקשים בכך, וזקוקים לתרגול יכולות הקריאה הבסיסיות שלהם. ההנחה, שכל הילדים בכיתה ד\' אינם זקוקים לסיוע בביסוס יכולות הקריאה הבסיסיות שלהם, שגויה.

הבנת הנקרא, שנשמרה בעבר לכיתות ד\' עד ח\' – אליה לימוד קריאה ראשוני נכשל מלהתייחס כראוי – הופכת כעת לאלמנט רב חשיבות, בתוך לימוד הקריאה בילדות המוקדמת, ותוך כך היא מרחיבה את המיקוד על מודעות פונמית ופונטיקה בלבד. פיענוח יסודי וכישורי \"צילום מילה\", שאמורים להילמד בגילאי גן, כיתה א' ועד כיתה ג\', צריכים להמשיך לקבל דגש, ככל שתלמידים יצטרכו להתמודד עם טקסט, מידע וספרות מאתגרים יותר, המקושרים לתחומי לימוד חדשים.

אנשי חינוך רבים, נכשלים להעריך נכונה את העובדה, שהבנת הנקרא במקביל לשטף קריאה, היא תולדה של ידע עולם הנרכש בבית, אוצר מילים וניסיון. גם תלמיד בכיתה ד\', בעל כישורי קריאה טובים ומבוססים, יכול עדיין להתקשות בהבנת הנקרא, במצבים של פיענוח טקסט והכרת פונטיקה, כאשר הוא נחשף להקשרים שונים, בהם אין לו בסיס ידע מבוסס. למשל, כדי להבין טקסט המדבר על משחק ספורט מסויים, על הילד להיות בעל ניסיון והתמצאות במשחק זה. ילדים שהם קוראים טובים, הם בדר\"כ בעלי ידע עולם בהיקף רחב יותר מילדים אחרים. במילים אחרות, די בחוסר מועט של ידע עולם, של מידע או של אוצר מילים, כדי שילד יתקשה בהבנת פיסקה אותה הוא קורא.

לא פשוט לשנות את המציאות

למרות העדויות המחקריות החזקות נגד \"ללמוד לקרוא ולקרוא כדי ללמוד\", התומכות בשיטות חדשניות ואפקטיביות יותר בהקניית הקריאה, מורים רבים עדיין ממשיכים ללמד בשיטה זאת. מצב זה עדיין נוכח בכל הקשור לקריאה בכיתות ד\' עד ח\'. בבחינות סקר בהבנת הנקרא, נשנערכו במדינות רבות, נמצא כי ילדים ונערים רבים  בכיתות התיכון, עדיין מתקשים בהבנת הנקרא. אחת הסיבות הדומיננטיות למצב זה היא זמן. כאשר נדרש ממורים לעבור ולבדוק כמויות גדולות של חומר לימודי בפרק זמן קצר, יש קושי בשינוי המיקוד בהקניית ההבנת הקריאה. זאת כמובן, איננה בעייה פדגוגית, אלא בעיה מקצועית….