טעמי תורה, כמה מתוקים הם, כמה ערבים!

14 במאי 2021 | מאת: | מאמרים בקטגוריה אמונה

חכם מה הוא אומר

טעמי תורה, כמה מתוקים הם, כמה ערבים!

שהיתי במונסי בשבת, והתארחתי בבית הגאון רבי יעקב קמינצקי זצ״ל, הוא הזמין אותי לבר המצוה של נכדו, ביום ראשון בערב. הציג בפני את חתן בר המצוה ושיבח את התמדתו וידיעותיו. ביקש שאשא דברים.

פתחתי ושאלתי: הן רבותינו אומרים, שהיצר הרע מתלווה לאדם בלידתו )סנהדרין צא ע״ב) ולכן קרוי ׳מלך זקן׳ )קהלת ד, יג). לעומת היצר הטוב, שמגיע רק בהיכנסו למצוות. מעתה, גדולה התמיהה: כיצד נער שטרם הגיע למצוות ויצר הרע מקנן בו לבדו, שוקד על התורה ויודע את שלושת ה׳בבות׳ על בוריים, וחלקים ממסכתות נוספות?! אלא מאי, אספר לכם מעשה שהיה. התבקשתי לדבר בפני תלמידי תלמוד תורה במונסי. שאלתי: “מי רוצה סוכריה?!”

ענו פה אחד: “כולנו!”

תמהתי: “כל אחד יכול להעיד על עצמו , ולומר: ׳אני רוצה סוכריה!׳. אבל איך יודע כל אחד שגם חבריו רוצים, כמוהו?!”

 

ענו במקהלה: “סוכריה, רוצים כולם!”, כי זה מתוק, זה טעים וזה נחשק! “לכן”, אמרתי, “תבינו איך אמרו בני ישראל פה אחד: ׳נעשה ונשמע׳ )שמות כד,ז) על מתן תורה. לכאורה היה ראוי שכל יחיד יתחייב כשלעצמו, ויאמר: אעשה ואשמע. אבל התורה מתוקה מדבש ומנופת צופים. ועל מיני מתיקה ידוע, שכולם רוצים!”

מעתה, אין לימוד התורה תלוי ביצר הטוב או בהעדרו. המגיע למתיקות התורה, לטעמה, שוקד עליה באין הפוגות!…

ועד זקנה ושיבה! הן זכורה לנו התמדתו של הסטייפלר זצ״ל: בישיבה היו לו סדרי לימוד של שלושים ושש שעות רצופות. היה לומד יום לילה ויום, וישן לילה. שוב יום לילה ויום, וישן לילה. ואיך ניצל כל רגע. בכל שבוע ערך סיום שישה סדרי משנה שהיה משנן בדרך, מביתו לבית המדרש וחזור. ובין גברא לגברא, אם יצא ורעהו נכנס, כבר היה ראשו בגמרא.

מה מביא לכזו שקידה? ודאי שהציווי “והגית בו יומם ולילה” )יהושע א, ח). אבל פעם אמר לי בכזו מתיקות: “ר׳ יעקב, וויסט איר, היודעים אתם?! ברכת התורה אינה ברכת המצוות גרידא, היא גם ברכת הנהנין!”

אח, ובכזו הנאה, איך אפשר להפסיק?

סגור לתגובות על טעמי תורה, כמה מתוקים הם, כמה ערבים!

מאת:

פרסם באתר כ - 29 מאמרים.

.