כולנו בני איש אחד נחנו ולמי קורא הפלא יועץ עם הארץ?
כולנו בני איש אחד נחנו ולמי קורא הפלא
יועץ עם הארץ?
וכותב הרב אליעזר פאפו ל"זצ בספרו פלא יועץ
"וביותר יגדל המצווה הזאת על אשכנזי ההולך
בין הספרדים או ספרדי בין אשכנזים וכד', שגם
לשון אין להם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו
והם מתדכאים הרבה שאין יכולים להגיד צערם
ולהראות ערכם, כי יש ביניהם כ"ג בעלי תורה,
אבל אין להם פה לדבר ומסווה הבושה על פניהם
ואין להם מצח להרים ראש, על אלה ראוי לרחם
ביותר ולמצווה רבה תחשב, לא כאשר יש רבים
מעמי הארץ אומרים שהספרדי ילך אצל
הספרדים ואשכנזי אצל אשכנזים וכל מין ירחם
על מינו כאילו אנו שתי אומות חס ושלום, בוודאי
שהאומר כך חרף מערכות אלקים חיים כי חרפה
היא לנו בני ישראל גוי אחד בארץ שנפרד איש
מאחיו, כי כולנו בני איש אחד נחנו, אל אחד
לכולנו אב אחד לכולנו, תורה אחת ומשפט אחד,
ולמה נבגוד איש באחיו?! ואם הלשונות לארצות
הם מחולקים, מה בכך? ומה בין ספרדי לאשכנזי
או שאר לשונות? חלילה לעשות שום חילוק!
אדרבה, יגדל החיוב לרחם ולסייע למי שהוא
מלשון אחר מטעם מצוות אהבת הגר… כדבר
האמור והמרחם מרחמין עליו מן השמים ישלם ה '
לעושה הטובה שבעתיים",עכד ק" . (פלא יועץ ר"ג )
בזה תלויה כל גאולתנו
כותב הרה ק" ציס ע" רבי אהרון ראטה ע"זי בעל
השומר אמונים וטהרת הקודש בלשונו הטהורה:
"אבל עיקר החסידות שתלוי בידינו ומה שנשאר
עוד מהספיחי דספיחין, הוא אהבת הצדיקים
והיראים, ואהבת חברים ואהבת כללות ישראל,
שבזה תלוי כל גאולתנו. ובאם היה אחדות בין
ישראל הגם שחוטאים ו"ח אין שום דבר רע יכול
לשלוט בהם וכל מה שאדם דבוק יותר באהבת
ישראל יותר דבוק בקומת כללות הקדושה
העליונה כדכתיב: "כולך יפה רעייתי ומום אין
בך", והעיקר שלא יהי ו"ח שום פירוד הלב בין
מפלגות החסידים כי כל מי שהוא שונא לחברו
בשביל שהוא אינו מכת החסידים שלו, או שונא
חבר אחד, או שונא איזה סתם בר ישראל, כל
שכן העוסק בתורת ה ' ובמצוותיו אז כל חסידותו
הולך לסיטרא אחרא כי ל"רח זה בוודאי בלי ספק
שהוא נגד רצון הבורא ברוך הוא שאוהב לכל בר
ישראל בתכלית. ובפרט שומר מצוותיו, בפרט
בדור החשוך הזה שהיה צריך לנשק כפות רגליו
של כל מאמין אמיתי בה' ולאהוב אותו באהבה
רבה, וכל מן שנאה הכל שקר מוחלט בוודאי בלי
ספק, והכל מעשה מ"הס ל"רח שטורח בזה בכל
כוחו!". (מבוא השער פ )ד"י'
אהבת ישראל – בזאת תבחנו
הרוצה לבחון את עצמו האם אוהב הוא את ה '
יתברך? האם כשאומר פעמיים ביום בקריאת
שמע ואהבת את ה ' אלוקיך שאז צריך הוא לכוון
לקיים מצות עשה ולאהוב את ה ', האם אמירתו
וכוונתו מן השפה ולחוץ או שבאמת אהבתו
לבוראו בקרבו? מה המדד ואיך ניתן לבחון
אהבה זו ? ובכן יש כלל ויסוד באהבה האוהב את
האב אוהב את הבנים כלומר אדם האוהב את
חברו באמת אזי ללא ספק האהבה עולה על
גדותיה ומביאה אותו לאהוב גם את בן חברו ואם
לא אוהב את בן חברו – סימן הוא שאהבתו
לחברו מוגבלת ולא חזקה. ועוד כלל ויסוד
באהבה אמיתית: אוהב מה שהאהוב אוהב
כלומר כשאוהב את חברו באמת אזי מרוב
אהבתו לחבר אזי כל מה שאהוב על חברו נעשה
הדבר אהוב גם אצלו. ועתה הבה נתבונן ונבחן
את עצמינו ואת מידת אהבתינו לבוראנו. הקב ה"
הוא אבינו מלכינו שקראנו בנים "כמ ש בנים אתם
לה' אלוקיכם ועוד יותר מכך שהקב ה" גילה לנו
מפורשות פעמים רבות בתורה ובנביאים את
אהבתו אלינו "כמ " ש אהבתי אתכם אמר ה '" ובכל
יום מברכים אני אוהב ( את) עמו ישראל. ובזוהר
הקדוש פר' שמות כתוב: אילו היו יודעים עם
ישראל את האהבה שאוהב הקב ה" לבניו היו
רודפים אחריו כמו כפירים. ואם כן בהכרח שמי
שאוהב את הקב ה" – את אבינו מלכינו באמת,
צריך הוא לאהוב גם את הבנים ה של ' דהיינו את
כלל ישראל ללא הבדל עדה, חוג, זרם, ארץ,
מוצא, צבע כיפה, סוג בגד או כיפה ( ופשוט שגם
עמי הארץ הם בכלל עם ה ') כי כולם כבנים לה'
ועוד שכולנו אהובים אצלו בתכלית וצריכים אנו
לאהוב את מי שה' אוהב כאמור. הבה נתחזק
באהבת ה ' באמת ונאהב את כל בניו של ה '
דהיינו את כלל ישראל ואז נדע שאות היא לכך
שקב ה" אוהב אותנו "כמ ש במסילת ישרים
לרמח ל" שאין הקב ה" אוהב אלא למי שאוהב את
ישראל וכל מה שאדם מגדיל אהבתו לישראל גם
הקב ה" מגדיל עליו.