Bookmarking אתר מאמרים לפרסום, הפצה וקידום של מאמרים בחינם

"כדלים וכרשים דפקנו דלתיך" – תפילה לבורא עולם

משל לעני אחד שהלך מעיר לעיר, כשהוא מחזר על הפתחים ומקבץ נדבות. על אם הדרך פגש בעני נוסף, והם הלכו יחדיו. ההלך סיפר לו, שעד לא מכבר היה בעל בעמיו, אלא שהתהפך עליו הגלגל והוא ירד מנכסיו. באין ברירה, החל לפשוט יד, אבל אין הוא יודע את כתובות הנדיבים בעם, אין הוא יודע מי מהם מכניס אורחים. כבר שבע בזיונות רבים, גם שיסו בו כלבים. ריחם עליו העני הוותיק ואמר לו: "בוא והלווה אלי, ואדריכך בדרכך החדשה. בתוך זמן קצר תלמד את רזי המקצוע ותכיר את כל הנדיבים ומכניסי האורחים". הגיעו השניים לעיר הגדולה עייפים ורעבים. אמר העני הוותיק: "בוא אתי ותכיר את גדול מכניסי האורחים!" נטלו, הוליכו לאכסניה גדולה והכניסו לטרקלין האוכל. ישבו לשולחן והמתינו בסבלנות. מעט אחריהם, נכנסה קבוצת סוחרים קולנית. אף הם התיישבו ליד השולחן וקראו לבעל הבית שיתייצב בפניהם. הלה מיהר ובא, והם דרשו שיגיש להם מכל טוב: מנות ראשונות, אמצעיות ואחרונות. תוספות ופרפראות, מעדנים ומשקאות. בעל הבית ציווה, ומשרתיו מיהרו לערוך את השולחן, ועיני העני רואות וכלות. "זהו מכניס אורחים מאין כמותו, נקרא לו ונמסור את הזמנתנו!" "הס", אמר לו העני הוותיק, "שב בשקט, ואל תוציא הגה מפיך!" "אבל מדוע?" התקומם הלה. ״ראה, אם דורשים – מקבלים. הנה, בעל הבית מתקרב לעברנו. אני אבקש את מה שהם קיבלו!" "דום!" לחש חברו בבעתה. בעל הבית קרב אל שולחנם, והעני הוותיק קם בהכנעה. חברו עשה כמותו בלי להבין מאומה. "אני רואה שהבאת עמך חבר", אמר בעל הבית במאור פנים ונתן להם שלום. "חכו מעט, מיד יערכו לפניכם את השולחן!" לא עברה שעה קלה, ומשרתיו ערכו את השולחן לפניהם וגדשו אותו בכל המטעמים. הם אכלו ושתו והללו את הנדיב. אבל העני לא נרגע. הוא תבע לדעת מדוע הורה לו חברו לשתוק. מדוע הם, בשולחן הסמוך, תבעו וקיבלו הכל במהירות. ואילו עליהם נגזר להמתין בשקט, בסבלנות, בלא לומר מילה. "מיד תבין", ענה לו חבירו, "הנה, הבט וראה!" הוא הביט וראה כיצד סיימו האחרים את סעודתם הדשנה ושוחחו בהרחבת הדעת. בעל האכסניה ניגש אליהם, שאל אם היו שבעי רצון, האם רצונם בדבר מה. מששבחו הללו את האוכל ואת השירות, הגיש להם את החשבון. חשבון בעבור הלחם, הדגים, הבשר, התוספות, הלפתן, על הכול! העני ראה והבין…

הנמשל: "כדלים וכרשים דפקנו דלתיך" אנחנו לא באים לתבוע את הטובה ואת הברכה בזכות מעשינו. חשים אנו שלא בזכותנו וביושר לבבנו מגיעה לנו שנה טובה ומבורכת, שנה בה ימלא ה׳ משאלות לבנו לטובה ולברכה.