Bookmarking אתר מאמרים לפרסום, הפצה וקידום של מאמרים בחינם

״ותרץ ותגד לאביה״ – שמע לבן דברי רחל ותמה, הביט על ידיה ועל צווארה, והנה אין שם לא צמיד ולא נזם שהביא לה בן רבקה… היתכן?! אליעזר העבד כשבא לכאן לקחת אישה, עשרה גמלים טעונים הביא עמו, וזה עיקר הבית בא ריקם?! לא מיהר לבן לרוץ אל יעקב. אמר, מה אני מכניס הלך נודד לביתי, אם אביו שלחו ריקם, או אם גנבים באו עליו ולקחו ממנו הכל, ישוב לביתו!
״ויהי כשמוע לבן את שמע — יעקב בן אחותו וירץ לקראתו ויחבק". פסיק מפסיק בין שמע ליעקב, וככה תדרשהו: שמע יעקב בן אחותו ששמע מפי רחל לא נכנס באוזניו כלל. רק לאחר שנתמלאה כל העיר מן ה׳שמע׳ של בשורות טובות רודפות זו את זו. זה אמר: ישמעו, הבאר במרכז העיר ששנים היתה יבשה החלה שוב לנבוע׳. ואיש אחר בישר שהמעיינות בקצה העיר שרגילים היו לנטוף טיפין טיפין, התחילו מפכים מים רבים.
והנה רץ הגיע מן הבאר אשר בשדה ויבשר: ׳איש בא, גיבור חיל, ויגל את האבן בידו אחת! איש אלוקים הוא, מי הבאר עלו לקראתו והציפו את כל סביבותיה!'
כל העיר הומיה מן הישמעי הזה, רק אז נעשה לו יעקב קרוב ובן אחותו – כל הכבוד שלי, הוא בן אחותי וירץ לקראתו. (ספר הפרשיות) "לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה". (כ״ט כ״ס נהגו ישראל לפני חנוכה, ליתן דורון לחתן חנוכיית כסף.
בסיפור הבא אחיו של החתן קיבל חנוכיה…
רבינו ה״דברי חיים" מצאנז קבע להשיא את בתו מרת נחמה עם הגה״צ רבי יצחק טוביה רובין בו ביום שנעשה בר מצוה. יניח הטלית והתפילין בחדא מחתא.
היות שאחיו הגדול של החתן המיועד רבי שלום עדיין לא היה נשוי, נתן לו ה״דברי חיים" חנוכיה במתנה, כדי לפייסו, שלא יקנא באחיו הצעיר… (הובא ב"נעימות החיים")

קרא פיטום הקטורת סגולה טובה
דווקא אם האב נותן נדוניה לבנותיו אין הוא יכול להקדים ולהשיא את בתו הצעירה, שיש בזה חשש קנאה. כפי שמובא יאל ישנה אדם בנו בין הבנים׳ (שבת י:). אבל אם אינו נותן נדוניה, ובא אחד ורוצה לקדש את הצעירה אין בזה חשש.
ראיה לדין זה: גם לבן הארמי לא נתן כלום לבנותיו, כפי שכתוב "הלא נכריות נחשבנו לו", שלא נתן להן נדוניה, לכן יעקב לא חשש להקדים את הצעירה. (שו״ת "בית יחזקאל" סי)

תודה – רוצה יהדות? כנס