וייצא יעקב מבאר שבע וילך־ חרנה
יעקב בדרכו חרנה
"וייצא יעקב מבאר שבע וילך־ חרנה". כמה וכמה ניסים ארעו לו ליעקב אבינו בדרכו, חלקם מובאים ברש״י.
וכה מביא התרגום יונתן חמש ניסים שהיו לו: א) ששקע השמש טרם זמנו. ב) שארבעת האבנים1) ששם מראשותיו מצאן בבוקר אבן אחת. ג) האבן שהיה צריך שכל הרועים יחד יגלגלו מפי הבאר, גלגל יעקב עצמו ביד אחת. ד) מי הבאר צפו ועלו לקראתו, וכך היו צפים כל 20 שנה שהיה יעקב בחרן. ה) שהיתה לו קפיצת הדרך, שבאותו יום שיצא הגיע לחרן2).
הבאר ליוה אותו
בפרקי דרבי אליעזר (פרק לד) מובא, שהבאר שכרו עבדי יצחק בבאר שבע הלך עם יעקב עד הר המוריה, מהלך שני ימים. והוא הבאר שעתיד לצאת מירושלים לעתיד, שנאמר (זכרי׳ יד, ח) "והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם".
אבן מהעקדה
בענין האבנים שלקח יעקב כתב בפרקי דרבי אליעזר (שם) שלקח י״ב אבנים מהמזבח שנעקד עליו יצחק אביו. ובבקר ראה שנעשו אבן אחת ועשה אותה מצבה, וירד לו שמן מהשמים ויצק עליה, וטיבע את האבן עד התהום, וזהו אבן השתיה שעליו נבנה בית קדשי הקדשים.
קורסים לחיים טובים – קורסים מעניינים
1) בענין מספר האבנים ישנם כמה דעות במדרש (בר״ר סח, יא): רבי יהודה אמר שנים עשרה אבנים נטל, רבי נחמיה אמר שלש אבנים, רבנן אמרי שני אבנים [ראה שם ביאורם למה דוקא מנין זה]. בילקוט שמעוני (איוב רמז תתצט) הביא גם דעה זו שלקח ארבעה אבנים, וכתב שהם כנגד ארבעת נשי יעקב. 2) וכן יש דעה במדרש (בר״ר סח, ח). אבל בגמרא (חולין צא, ב) מוזכר שהיה לו קפיצת הדרך אחר שהגיע כבר הגיע לחרן, ואמר אפשר עברתי על מקום שתפללו אבותי וכוי, ובחזרתו קפצה לו הארץ. [דרך אגב, בענין קפיצת הארץ חידש רש״י כדי ליישב המדרשים, כי הארץ קפצה ממקומה והר המוריה הגיע לבית א־ל, אך ברמב"ן חולק על רש״י וסובר שקפיצת הארץ פירושה קפיצת הדרך, עיי״ש באריכות].
