Bookmarking אתר מאמרים לפרסום, הפצה וקידום של מאמרים בחינם

רשימה קצרצרה  לפרשת וישב:

אודות חלום,חזון ומציאות/מאת אסף אליעזר ספייב.

אחד מחשובי ההוגים לטעמי,לואיס קרול ז"ל,כותב בספרו "אליס בארץ הפלאות" את דיאלוג כדלהלן,

אליס מבקשת להגיע למקום מסוים,ובדרכה היא פוגשת את חתול הצ'שייר,

אליס: תואיל להסביר לי כיצד אוכל להגיע?

חתול:לאן את מעוניינת להגיע?(מכאן אגב שחתול הצ'שייר היה יהודי,שענה לשאלה בשאלה)

אליס:איני יודעת,אך רוצה אני להגיע

חתול:אם הולכים-מגיעים,השאלה לאן את רוצה להגיע?

אליס טיילה בארץ הפלאות וגם אנחנו משוטטים בה מדי פעם ממקום מושבנו,היום נסקור ככל שמשגת ידנו בארץ הפלאות של תקופת האבות.

אפשר לומר דברים רבים אודות פרשתנו,והאופן בו היא מתקשרת ליתר הפרשות שמסביבה.אבחר לעסוק בנושא החלומות.מה בין חלום לחזון?

לפני כשבועיים קראנו בפרשת השבוע על חלומו של יעקב "ויחלם והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה (…)"(בראשית כח יב-טז) חלום אשר מתאר סולם שמחבר בין השמים והארץ ,מלאכים עולים ויורדים ללא הפסקה ובתווך הקב"ה מבטיח ליעקב מספר הבטחות.

בפרשתנו ישנם חלומות רבים,שני חלומותיו של יוסף על האלומים ועל השמש והירח ו-י"א הכוכבים(בראשית לז ה-יא). כמו כן,מוזכרים חלומותיהם של שר האופים ושר המשקים ופתרונו של יוסף לחלומות אלו (בראשית ח-כג) כך מסתיימת פרשתנו,ופרשת מקץ מתחילה אף היא בחלומו של פרעה על הפרות והשיבולים(בראשית מא ג-ח) ופתרונו של יוסף גם להם(שם טז -לג).

הצורך בחזון מופיע בכל תחומי החיים,למשל ;חזון דתי לישיבה ,חזון כלכלי לחברה וחזון פוליטי למפלגה. גם המושג חלום אופף אותנו בחלקים רבים ומגוונים,מחלום בעת השינה ועד חלום המייצג משהו שאנחנו רוצים ורוצות לעשות.

מהו חלום,מהו חזון?

פעמים רבות אנו מבלבלים בין המושגים חלום וחזון. ברצוני להגדיר אותם בפשטות על מנת שנוכל להתקדם בקלות. את הפירוט אתן מיד לאחר ההגדרה על מנת להקל בקריאה.

חלום-

1.חוויה סובייקטיבית לרוב על דברים דמיוניים תוך כדי שינה

2.חוויה נשגבת מדהימה שקשה לתארה

3. רצון עז שאינו מוגדר,מופשט ,אבסטרקטי,אמורפי, של אדם בקשר לעתידו.

חזון-

1.מראה,דבר הנראה לעין,מלשון המילה חזה,ראה.

2. צפי למשהו ברור שככל הנראה אמור לקרות.

אנליזה ריאליסטית לדבר שההיתכנות שלו גבוהה

הרב שי פינקלשטיין כותב,שחלומו של יעקב הוא אחד הסיפורים הידועים בתורה שמעלה בנו דמיונות ותהיות על מידת אורכו של הסולם, מיקומו של הסולם במרחב ובפרשנות החלום בכלל. בעולם המחשבה הדתית ובעולם הפסיכולוגי עלו שאלות רבות בקשר למושג חלום: האם יש משמעות אמיתית לחלום? כיצד יש להתייחס לחלום? מהי השפעת החלום על החולם? ועוד. התשובות ההלכתיות לשאלות האלה אינן אחידות ומשאירות פתח רחב לסובייקטיביות ולפרשנות מגוונות .

התלמוד בברכות מעלה אפשרות שחלום יכול להיפתר בהבל פיו של כל אדם שנשאל למהותו של החלום. החלום מצריך מעורבות אנושית, כפי שיוסף אמר לשר האופים ושר המשקים: ״ספרו נא לי״. החלום כביכול מחכה למוצא פיו של האדם כדי להתגבש למציאות מסוימת"ואני שמעתי עליך לאמור תשמע חלום לפתור אותו",פרעה אומר ליוסף שהאינטרפרטציה שלו לחלום היא הפשוטה ביותר.

החזון הוא מציאות שמתוארת בסימנים אלוקיים ואילו חלום הוא מציאות של ערפול וטשטוש שמתבהר באמצעות מוצא פי האדם.

בהקשר שלנו,כאשר מדובר בחזון מדובר באמת במצג ממשי,אונטולוגי(-ישי מתוך המילה יש),אקזסטנציאלי(-קיומי,שיש לו קיום)

"חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה ועל ירושלים"(ישעיהו א,א):לישעיהו הנביא,ישנו ניתוח ברור של מה צפוי להתרחש לממלכת יהודה בעתיד הקרוב לנוכח מעשיה.סברה מושכלת בעקבות מה שארע עד עתה "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו,ישראל לא ידע עמי לא יתבונן"(שם א,ב)

"משא נינוה,ספר חזון נחום האלקושי א-ל קנא ונוקם(…)בסופה ובסערה דרכו(…)הרים רעשו ממנו והגבעות התמוגגו(…)"(נחום א, א-ט)

והדוגמא העצמתית מכולן:

"היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמור(…) ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט נא השמיימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם,ויאמר לו כה יהיה זרעך"( בראשית טו א -ו). לאחר מכן מתרחש מה שנקרא ברית בין הבתרים ,ברית בין אברהם אבינו לה'(שם פס' ט-יא)

ורק לאחר כל המחזה של הכוכבים וברית בין הבתרים "ותרדמה נפלה על אברהם"(שם יב)

חלום הוא דבר לא מוגדר,לא ברור לרוב מתוך שינה,לעומתו החזון הוא דבר מוצק ונהיר לרוב מבוסס ניתוח בריא של המציאות/מראה שלם של המציאות.מתוך ערות ולא תוך כדי שינה.

ההבדל בין חלום לחזון נעוץ בקונקרטיות של החזון; החזון מעביר מסר קונקרטי ומשתמש באלמנטים מוחשיים כדי ליצור את המציאות שהחזון מייצג. בברית בין הבתרים ה' מצווה את אברהם להביא קורבן ולבתר אותו. בתוך כך ה' יוצר מראות של אש ועשן. החזון אינו אבסטרקטי אלא ברור מאוד להבנה. אך לעומתו החלום מעורפל ונתון לפירושים שונים.

הגרי"ד סולובייצ'יק במאמרו המפעים "קול דודי דופק " מציין שישנם שני רבדים בקיום האנושי: קיום מתוך גורל וקיום מתוך יעוד.ובייחוד מתבטאים בקיום האומה הישראלית.

קיום מתוך גורל -קיום מאונס. התהוות מתוך כורח המציאות . כך גם היחיד חש משועבד למציאות ובפרט למציאות הלאומית מבלי יכולת לנוס ממנה.

הגרי"ד כותב שכשהיהודי בן הגורל פוגש את ה',התחושה היא לא "באשר אני שם" אלא "באשר הוא(הא–ל) שם",אלוקי העברים נקרא עליו ללא אומר ודברים .בגורל האדם אינו מבקש,זה האלוקים שדורש . מאלוקי העברים-אלוקי הגורל,לא ניתן לברוח ,בסיפור שלו לא ניתן לבחור.(הגרי"ד,קד"ד, 87-86)

קיום מתוך ייעוד-קיום מתוך חירות,התהוות מבחירה בה אדם או אומה לא מתייחסים לעצם היותם כאל עובדה פאסיבית אלא כאל חוויה אקטיבית.

הא-לוקים של 10 הדיברות,אשר ניתנו בסיני הוא אלוקי הבחירה.  את א-לוקי הבחירה ניתן לבקש ,ניתן לבצע עימו דיאלוג שאינו מכפייה אלא מבחירה אינסופית המתהווה כל יום מחדש.

 כשאדם לומד לחיות מתוך ייעוד הוא חוזה את אלוקי ישראל בהסכמה,ללא עוררין מתוך שלווה וחירות(שם, 92-94)

כשאדם או חברה רוצים לקדם בעצמם תהליך,עליהם להבין שאין קיום זך ונקי ,כל אחד ואחת מאיתנו מתחיל/ה עם נקודת התחלה כלשהי .אדםה אשר נקודת הפתיחה מהווה עבורו קול קורא לנקודת הסיום,הוא אדם לא בוחר,אדם שחי מתוך גורל-הוויה סטאטית. לעומתו האדםה שחי את חייו מתוך מודעות לחוזקותיו ולחולשותיו,ומתוכן יודע לנווט אל עבר הזולת,אל עבר מטרותיו. למעשה מדובר בהבנה שהחירות היא היכולת של האדם לצאת מתוך החופש שלו על מנת לאפשר את הזולת(ועיינו בקריאה התלמודית הרביעית אצל לוינס). 

יונה ניסה לברוח מהחזון באמצעות חלום אישי ,לברוח מהמציאות בעזרת מאווי(-רצון) אבסטרקטי(מופשט,שאינו ברור). במהלך ספר יונה מנסה הקב"ה ללמד את יונה לצאת מתודעת הגורל אל עבר תודעת הייעוד.זאת הוא עושה באמצעות הזולת,על ידי האחר היותר מרוחק-אנשי ונשות העיר נינווה. איננו יודעים האם הצליח בדרכו אם לאו, סוף הסיפור של יונה נגמר בשאלה פתוחה של הא-לוקים אשר לפניה מופיעה בקשת מותו של יונה,ולאחריה לא מגיע דבר בכתוב.

לעניות דעתי ,ניתן לפרש במידה מסוימת שיונה לא הצליח באופן היותר מלא לעבור מתודעת גורל לתודעת ייעוד ולכן לא הצליח להתרומם ולהפוך את החלום לחזון ואת החזון למציאות.

עם ישראל נע בין החזון לחלום,בין הממשי לבין האבסטרקט. החזון אמנם תכנית ברורה ותכליתית אך כדי להעז לבצע אותו ,זקוקים אנו לחולמים,ליעקב וליוסף.שיעצמו עיניים ,וילמדו אותנו להסתכל גבוה אל השמיים,שיחלמו וילמדו אותנו כיצד מגשרים על הפערים שבין המצוי היומיומי המייבש לבין הרצון בעתיד חי ומשמעותי.

ז'אק דרידה כתב רבות על  הפער בין הרצוי למצוי הוא קורא לו בשם "האיווי" . האיווי סמוי בגורל,אך בבחירה לשנות,בבחירה לשאוף לחבר שכל ברצון,לחבר כוונה במעשה,בבחירה הזאת גם האיווי בא על מקומו בשלום,האיווי מתממש ומתגבש למעשה מתוך קיום של ייעוד,מתוך קיום של בחירה בחירות.

אמנם לאברהם היה חזון,הוא יכול היה כפשוטו לגעת בתכנית האלוקית,אך על מנת לממשה ,על מנת להגיע אליה באמת זקוקים אנו כחברה לאנשי החלום.

הרצל ,שהוא אחד מאבות האומה הישראלית המודרנית לטעמי, חזה את המדינה,הייתה לו תכנית של ציונות מדינית,הוא נפגש עם אנשים ונשים רבים ורבות בעולם בכדי לקדם את הקמת המדינה,אך אנשי החלום,שלעיתים הרשו לעצמם לשגות בפנטזיות רומנטיות במקום לנשום את המציאות,רק הם יכלו להסתכל למציאות בעיניים ולהסיט אותה אל עבר היעד הנכסף.החלום מאפשר לצאת מהחזיון שבגורל,ולראות את הייעוד.להבין ש"החיים הם 10%מה שקורה לנו ו-90% האופן שבו אנחנו מגיבים אליהם"(צ'ארלס סווינדול)

פרופ' לוינס,בקריאה התלמודית השביעית,מספר על מותו של רבי אליעזר(המוכר לנו מוויכוחו עם רבי יהושע בנושא תנורו של עכנאי ב-ב"מ נח ),רבי אליעזר ,האיש המזוהה עם האבסטרקט(שסמך את דבריו בין השאר על בת קול) ברגעיו האחרונים (מופיעים באזור התוספתא על סנהדרין וסנהדרין בבלי סז:-סח.) שואל מה עלי לעשות,ולא מה עלי לקוות(רמז לעמנואל קאנט ושלושת השאלות:מה אוכל לדעת?:מה עלי לעשות/כיצד אוכל לקוות?) החלום יכול להפוך למציאות,כשממקדים אותו .

אינני יודע מה יעלה בגורלנו,האם יהיה זה הייעוד הנכסף או בקשת המוות של יונה. אך כולי תפילה שנזכה לחבר בין חלום לחזון,להחיות כל יום מחדש את המציאות לא לשקוע בעבר ולא לטבוע בהווה כדי שנוכל להתהוות גם בעתיד.

אם הולכים-מגיעים

השאלה לאן רוצים להגיע