Bookmarking אתר מאמרים לפרסום, הפצה וקידום של מאמרים בחינם

פתח דבר

האחריות החברתית של ארגונים עסקיים הוא תחום שהולך ומשתרש בחברה הישראלית. עסקים רבים מאפשרים לעובדים לתרום ולהתנדב ואחרים תורמים כספים לעמותות וארגונים חברתיים.

יש ארגונים שנוקטים בפעילות פילנתרופית גרידה כלומר פעילותן החברתית מנותקת מפעילות הליבה של הארגון (למשל מפעל חשמל שתורם לעמותה לאיסוף מזון).

לעומתם יש ארגונים שמצאו דרך לשלב את הפעילות בקהילה באסטרטגיה העסקית של הארגון ולהביא את הפעילות לידי ביטוי ביעדי הארגון (למשל מפעל אלקטרוניקה שהטכנאים והמהנדסים שלו   משפצים מחשבים שימסרו לנזקקים).

האם העולם העסקי צריך בכלל להיות מעורב חברתית בקהילה ?

במאמר זה אנסה להציג את ההתלבטות של גופים עסקיים בבואם לקבוע אסטרטגית שמעורבות חברתית בקהילה היא אחד מיעדי הארגון.

כדרכי, אתן מתווה מעשי לכניסה לתחום החברתי על ידי ארגון עסקי.

למה לא?

טענה רווחת בארגונים עסקיים גורסת שהשקעה במיזמים חברתיים היא לא יותר מאשר בזבוז כספי בעלי המניות/בעלי הארגון. הלא כבר נקבע במסמרות כי מטרת העל של ארגון עסקי היא רווח. כלומר, השקעה שאינה מניבה רווח אינה כדאית כלכלית.

לא זאת אף זאת, תורת הניהול הרזה (Lean) מנחה את הדוגלים בה בצמצום הבזבוזים והפסקת ההשקעה בגורמים שאינם מניבים ישירות ערך מוסף ללקוח, ערך שהלקוח יהיה מוכן לשלם עבורו.

באחד ממאמריו כתב הכלכלן מילטון פרידמן שארגון לא יכול לאמץ אחריות חברתית שכן אחריות ניתן להטיל רק על אינדיבידואל ולכן אם בעלי מניות/בעלי ארגון תומכים במעורבות חברתית הם צריכים לקחת זאת כמשימה אישית בנפרד מיעדי הארגון.

למה כן?

מחקר שנערך משנת 1992 ועד שנת 2000 באוניברסיטת דאלס מראה באופן חד משמעי קשר סיבתי בין מעורבות חברתית של ארגון לבין הגדלת רווחיו. ארגונים שהשקיעו במיזמים חברתיים קיבלו כתמורה הגדלה במכירות ושיפור בנאמנות לקוחות.

ארגון "מעלה"  מצא כי אחוז החברות שהוסיפו למדיניות ולתרבות הארגונית שלהם אחריות חברתית, הולך ועולה. המסקנה היא שמובילי הארגונים רואים את שורת הרווח במעורבות חברתית, הגדלת מוניטין ושיפור בנאמנות עובדים למקום עבודתם (צמצום נטישה) שהוא פקטור חשוב מאד בארגוני שירות בעיקר.

יש תקן !

מדינת ישראל באמצעות מכון התקנים רואה חשיבות במעורבות חברתית עד כדי כך שגובש התקן לניהול אחריות חברתית ת"י 10000 (בניהולו של ד"ר ניצן אייל). התקן הוא תקן להתעדה.

להלן ציטוט מתוך ההסבר לתקן המופיע באתר מכון התקנים: "ערכת ניהול האחריות החברתית צריכה להיות חלק בלתי נפרד מכלל מערכות הניהול שהארגון מקיים באופן שוטף. לפיכך עליה להשתלב במערך הניהול הכולל כאמצעי נוסף, המחזק את הפעילות המכוונת להצלחת הארגון. המערכת מבוססת על גישה תהליכית, אשר במסגרתה היבטים של אחריות חברתית מוטמעים בכל התהליכים הקבועים שהארגון מקיים לצורך ניהול, ניטור ושיפור בטווח הקצר, הבינוני והארוך. תהליך הניהול מתבסס על ניהול סיכונים כולל ומושכל, המזהה ומנהל את ההשפעות השליליות שעלולות להיגרם מפעילות הארגון, ובתוך כך ממקסם את הערך שהארגון יכול לייצר עבור עצמו ועבור כלל מחזיקי העניין שלו"

אז איך מצטרפים ליוזמה?

להלן יציע המחבר שורה של צעדים מעשיים שיתוו דרך לארגון המבקש לצרף למדיניות שלו מעורבות ואחריות חברתית.

1. מחויבות הנהלה – ראשית התהליך הוא בהעלאת הנושא ברמה הגבוהה ביותר בארגון כמו דירקטוריון, מועצת מנהלים, מנכ"ל/ית, בעל/ת החברה וכדומה. יעד כמו השקעה במיזם חברתי לא יכולה לבוא רק מלמטה. היא חייבת תמיכה של כל שדירות הארגון ובראשם ההנהלה.
2. בחירת תחום עיסוק חברתי – כותב המאמר מציע לבחור פעילות חברתית אחת ובה להשקיע את כל המאמץ החברתי של הארגון. התפזרות על תחומים רבים תמסמס את ההשקעה ולא תיצור נוכחות ארגונית בתחום חברתי זה או אחר.
3. מידוד תחרותי (Benchmarking ) – בחירת נושא למעורבות חברתית צריכה לכלול חשיבה ממוקדת על כניסה לתחומים שארגונים אחרים "הציפו" אותו כדוגמת חלוקת מזון לנצרכים בחגים, תחום שהמון ארגונים עוסקים בו.
4. גורמי ההחלטה – הנושאים אותם כדאי לקחת בחשבון בעת ההחלטה על תחום הפעילות החברתית:

• ערכי הארגון והתרבות הארגונית הקיימת.
• מוכנות עובדים למעורבות בתחום שנבחר.
• קיום צורך חברתי לתרומה בתחום שנבחר.

5. שקיפות מול מחזיקי העניין – השלב הבא הוא הפצת המידע לכל מחזיקי העניין. עובדי הארגון, ספקיה, לקוחותיה. כולם יכולים לתת כתף ולהושיט יד תומכת בהתנהלות חברתית תורמת.
6. קהילה נתרמת – כותב המאמר גורס כי ארגון צריך "להחזיר טובה" לקהילה בה הוא פועל. כל ארגון עסקי גורם בהכרח ליצור פסולת, רעש, זיהום ושאר מרעין בישין בקהילה בה הוא פועל. טוב יהיה אם יפצה ולו במקצת את הקהילה שסובלת ממפגעיו.
7. אסטרטגיה ויעדים – בדיוק כמו פעילות עסקית גם פעילות חברתית מחייבת הגדרת אסטרטגיה, טקטיקה ויעדים. כותב המאמר ממליץ למנות אחראי/ת לפעילות חברתית כדי שתוגדר אסטרטגיה, יקבעו יעדים ומדדים ותתבצע מדידה תוך דיווח מתמיד להנהלת הארגון.
8. שיתוף פעולה בין ארגונים – לא חייבים להמציא את הגלגל. ניתן בהחלט למצוא תחום חברתי שמעניין את הארגון ולהצטרף לעוד ארגון/ארגונים שכבר עוסק בתחום זה. פעילות כזו תביא בהכרח גם לשיתופי פעולה עסקיים עם ארגונים אלו. כאמור לעיל כדאי להתחשב בכמות הארגונים שעוסקים בפעילות חברתית זו או אחרת ולא להצטרף לגל גדול שעלול להטביע את פעילות הארגון בתוך ים של ארגונים דומים.
9. שותפות עובדים, הכרה והוקרה – מעבר לשקיפות מול מחזיקי העניין יש לעודד התנדבות אישית של עובדים בתחום שבו בחר הארגון לתמוך. לדוגמה: מקום עבודה שבו הועסקתי שנים רבות קבע כי פעילות התנדבותית של שעתיים בשבוע תהיה בתשלום שכר עבודה מלא ולא על חשבון העובד. עוד דוגמה: הרבה ארגונים נוהגים להוקיר "מתנדב/ת מצטיין/ת.
10. התעדה – אם כבר נכנסים לתחום, משקיעים זמן וכסף אז כדאי מאד להתאים את המעורבות החברתית של הארגון לתקן זה או אחר כדי "ליישר קו" עם ארגונים אחרים שנכנסו לתחום.

סיכום

אחריות חברתית של ארגון, גם אם היוזמה תבוא מהעובדים, חייבת להיות מגובה בהחלטת הנהלה.

קיימים שלושה סוגים של מעורבות בקהילה:

• מעורבות בקהילה ברמה בסיסית (מותר לעובדים להתנדב…)
• מעורבות בקהילה מכספי הארגון (תרומה לעמותה זו או אחרת…)
• מעורבות ואחריות חברתית כחלק מחזון הארגון (התרבות הארגונית היא של התנדבות ומעורבות חברתית כיעד של הארגון…)

מחקרים מצאו קשר ישיר בין אופי הארגון לדרך המעורבות החברתית :

• בד"כ ארגונים צעירים אינם מעורבים חברתית.
• ככל שמספר העובדים בארגון גדול יותר, יש נטייה לארגון להיות יותר מעורב חברתית.
• ככל שהארגון הוא ארגון שירות או ארגון שיש בו קשר ישיר לצרכן, יש נטייה להפגין מעורבות חברתית גדולה יותר.

משימות

• בחרו באחד העובדים שיש בו נטייה להתנדבות ועשייה חברתית כ"אחראי מעורבות חברתית"
• הטילו על אותו עובד לאתר תחום מתאים למעורבות חברתית של הארגון. התחום צריך להיות קרוב ככל האפשר לפעילות הליבה של הארגון.
• כנסו ישיבת של ההנהלה הבכירה ביותר בארגון וקבלו החלטה לצרף את המעורבות החברתית בתחום שנבחר לאסטרטגיה של הארגון.
• צאו בפרסום היוזמה לכלל העובדים.
• קבעו יעדים ונהלו את הפעילות החברתית ככל פעילות עסקית אחרת של הארגון כולל, ניהול, יעדים, מדידה ושיקוף תוצאות.