אל פונדק העיר נכנס זה עתה יהודי, אשר הגיע מעיירה סמוכה

17 באוקטובר 2020 | מאת: | מאמרים בקטגוריה אמונה

 

אל פונדק העיר נכנס זה עתה יהודי, אשר הגיע מעיירה סמוכה כדי לקנות סחורה בפראג, ועתה היה צריך לשבות בה. בזריזות גמר את ההכנות האחרונות לשבת, אך מוחו עבד בקדחתנות למצוא מוצא לבעייתו. הוא הגיע לעיר עם סכום כסף גדול, עשרת אלפי דינרי זהב, כדי לקנות סחורה, אך עתה חיפש מקום שיוכל לשמור את הכסף במשך השבת.
לפתע נצנץ במוחו רעיון חיש מהר נטל את צרור כספו ויצא בחפזה מהפונדק לכיוון ביתו של אחד מסוחרי פראג, עמו עסק במסחר מפעם לפעם ומכיוון שהכיר את הסוחר כאדם ישר ונאמן, החליט שיפקיד בביתו את הכסף עד צאת השבת.
שמח וטוב לב הלך היהודי לבית הכנסת, לאחר שנפרד מהסוחר שכספו הופקד אצלו.
מיד במוצאי שבת, עת נצצו שלושה כוכבים במרום, מיהר היהודי לביתו של הסוחר כדי לקבל חזרה את כספו.
"כספך? היתמם הסוחר "על איזה כסף הנך סח, מתי הפקדת אצלי כסף"?
חשב האיש כי הסוחר חומד לו לצון, והמשיך לבקש ולהתחנן, אנא, החזר לי בבקשה את כספי! כך ביקש שוב ושוב, אך הסוחר בעל הבית המשיך לטעון כי מעולם לא הופקד אצלו כסף.
הבין האיש כי נלכד ברשתו של רמאי, וכשנפשו מרה עליו, וליבו בוכה בקרבו, על שהפסיד את כספו, החל לצעוד חזרה לפונדק. כשהוא לא יודע מאין יבוא עזרו. לפתע התנער ובצעדים נמרצים פנה ללכת לביתו של גדול התורה רבי יחזקאל לנדא, רבה של העיר פראג כדי שיעזור לו, ויוכל לקבל ממנו עצה ותושיה.
בקול נסער מלווה בפרצי בכי הבוקעים מעמקי ליבו סיפר האיש סיפורו לפני הרב, וסיים בבקשת עזרה. הרגיע רבי יחזקאל לנדא את האיש וביקש ממנו שיבוא לביתו בבוקר המחרת.
ואכן, מיד למחרת בבוקר התייצב האיש האורח בעיר פראג בביתו של הרב. מיד שלח רבי יחזקאל את שמשו להזמין לביתו את הסוחר המכחיש כי הופקד אצלו הכסף ואל האיש פנה הרב וביקשו להסתתר בחדר סמוך. וכך אמר אליו:
כאשר תשמע שאני משוחח עם הסוחר, צא מן המסתור והכנס אל החדר בו נשב, ושם תטען את טענתך. שמע האיש בקולו של הרב ועודנו מסתתר בחדר הסמוך הופיע הסוחר בבית הרב.
רבי יחזקאל הזמינו לשבת, והחל משוחח עימו אודות מצב העוני בקהילת פראג. בקהילה שלנו אמר הרב, יש עניים מרובים הגוועים ברעב,בזכות מצוות מזוזה ולצרכיהם דרושה לנו תרומה בת אלף זהובים!
"מה", אלף זהובים נזדעק הסוחר, "האם הרב רוצה ממני סכום גדול כל כך, נראה איפא כי רבנו חושב אותי לאחד מן העשירים בעיר, אך דע לך כי בשנים האחרונות הורע מצבי, רבים מחברי פשטו את הרגל, ומצבי הנוכחי הוא בכי רע, לפיכך, עתה אין ביכולתי למרות רצוני, למלא את בקשת רבינו".
המשיך הרב להפציר בסוחר לתרום סכום כסף לצדקה, והסכים להוריד את הסכום כדי מחציתו, לחמש מאות זהובים. אך הסוחר עמד בסרובו וטען איני יכול לתת סכום כסף כה גדול לצדקה.
הוסיף הרב לדבר אל ליבו והוריד מן הסכום, שמא יכול אתה שלוש מאות זהובים שאל? אך הסוחר לא שינה את דעתו ואמר כבוד הרב, איני יכול עתה לשלם סכום כסף לצדקה.
תוך כדי שיחתם, נפתחה לפתע הדלת ואל החדר התפרץ היהודי שהסתתר בחדר הסמוך, והלה החל זועק בקול כאוב, רבי ומורי, הושיעה נא, אדם זה היושב מולך גנב את כספי וכספי אחרים, בערב שבת הפקדתי אצלו עשרת אלפים דינרי זהב.
אולם כשבאתי לקחת את כספי בחזרה, הכחיש הלה את הדבר וסרב למסור לי את פקדוני. אנא רבי, רחם וחוס עלי וצווה על אדם זה להשיב לי כספי, שאם לא כן, אנא אני בא?!" הביט הרב בפני הסוחר היושב מולו ושאלו, כלום מכיר אתה את היהודי הלזה? אמנם כן, אישר הסוחר מכיר אני אותו מעסקי מסחר שפעמים התעסקתי עימו, אך זה זמן רב לא חידש קשרי המסחר בינינו, ואמש התפרץ הלה אל ביתי וצעק להחזיר לו את כספו שמעולם לא הפקיד אצלו. שמע היהודי את תשובת
הסוחר החל לבכות בדמעות שליש וצעק: גנב, שקרן, גזלן, הרי במו ידיך לקחת ממני את כספי בערב שבת, כיצד מעז את להכחיש זאת?
פנה הרב אל הסוחר ואמר לו: רואה אני שלא בנקל תיפטר מן האיש הזה, אולי באמת מוטב כי תתן לו סכום כסף, כדי שיתרצה יעזבך לנפשך וילך לדרכו?
אכן, הרב צודק, ודבר חכם הוא זה, מוכן אני לתת לו מאה זהובים ובלבד שיניחני לנפשי!
רבי, הפקדתי אצלו עשרת אלפים דינרי זהב וכיצד זה הוא רוצה להחזיר לי רק מאה זהובים, לא, איני יכול, עליו להחזיר לי כל כספי בשלמות! אמר הרב לסוחר, אדם זה נטפל אליך על לא עוול בכפיך -כטענתך, שמא כדאי להגדיל את הסכום ולהיפטר J מטרדן זה, תן לו שלוש מאות זהובים ובודאי יתרצה למתנתך.

מסכים אני הזדרז הסוחר לאומר לרב, אתן לו לחצוף זה שלוש מאות זהובים ובלבד שיפסיק להטיל בי חשדות שוא.
שוב נשמעו זעקות שבר מכוון עמידתו של היהודי, לא, זעק ברוב יאוש, עשרת אלפים דינרים ולא זהוב אחד פחות!
כלום אינך מסתפק במתנה מכובדת של שלוש מאות זהוב פנה הרב אל האיש?
כבוד הרב, איני חפץ במתנות ולא בנדבות יבב האיש בשארית כוחותיו, רוצה אני את המגיע לי עשרת אלפים דינרים שלי בשלמותם!
מדוע צועק אתה, שאל הרב את היהודי, ובפנותו לסוחר הוסיף במהירות, תן לו חמש מאות זהובים, וכך תפטר ממנו לצמיתות, ותשכח מכל הענין.
הסמוכה, ומידי יום התמלאה מגרת הכסף עד לגדותיה.
כעבור זמן מה החליט האברך, בעל החנות, לערוך מאזן של הוצאות והכנסות. מה גדולה היתה תמיהתו, כשהסתבר לו כי למעשה לא הרוויח מאומה כל העת! היה הדבר לפלא בעיניו. ’כיצד זה יתכן’, הרהר, ’הן קונים רבים פקדו את החנות, מידי יום ביומו היה הפדיון רב – ואם כך להיכן נעלם הרווח?’
כיוון שלא מצא כל תשובה מתקבלת על הדעת, קם ונסע אל הרבי מסוכצ׳וב, לשאלו לפשר העניין.
"הן הרבי יעץ לי לפתוח את החנות", סח באזני רבי אברהם מסוכצ׳וב, "ואכן, זה חדשים אחדים מוכר אני בחנות, לקוחות רבים נכנסים, ונדמה היה לי שרווחי גדולים. אך כשערכתי מאזן, הסתבר לי שלא הרווחתי מאומה,

מסכים אני השיב הסוחר, וכבר שלף את ארנקו כדי למנות את הסכום הדרוש לגרש את \ הטרדן הצועק. כשראה רבי יחזקאל לנדא באיזו מהירות שלף את ארנקו והחל לספור את הכסף, קם ממקומו ובקול רועם פנה אל הסוחר: החזר ליהודי מיד את כספו!
החזר את פיקדונו! עתה ברור לי לחלוטין כי אדם זה הפקיד אצלך את כספו. הן לפני היכנסו בקשתי ממך סכום כסף לצדקה בסכום זהה, וסרבת, וטענתך היתה כי מצבך הכספי גרוע ואינך יכול לתרום לצדקה. ולפתע פתאום מוכן אתה בחפץ לב לתת סכום זה, סכום כה גדול לאדם זר, שלדבריך מכיר אתה אותו, אך במעט ואינך חייב לו אף פרוטה שחוקה? אכן, גזלן אתה הודה על האמת, השב את הפיקדון בשלמות! לשמע גערתו של הרב חוורו פניו של הסוחר ואכן, הודה בדבר הפיקדון והזדרז להשיב ליהודי את כספו בשלמות.
(613 סיפורים על תרי״ג)

מאת:

פרסם באתר כ - 22 מאמרים.

תגובות למאמר "אל פונדק העיר נכנס זה עתה יהודי, אשר הגיע מעיירה סמוכה"

Time limit is exhausted. Please reload the CAPTCHA.