ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים

12 באוקטובר 2020 | מאת: | מאמרים בקטגוריה פרשת השבוע

"ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי ויחר אף יעקב ברחל" (ל, א-ב) ולכאורה התנהגותו של יעקב תמוהה, באה אשה עקרה ושופכת לבה שאין לה ילדים, ובמקום לנחמה ולדבר על לבה, משיב לה דברים קשים.
מבאר רבינו האור החיים הקדוש, שיעקב כעס על שהוציאה מפיה על עצמה לשון של מיתה, שחשש שמא יזיק לה.
ובפרשת ויגש (מו, ד) אומר הקדוש ברוך הוא ליעקב 'אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו על עיניך', ושואל האוה״ח הק' מה נתכווין הקדוש ברוך הוא להבטיחו על מיתתו ושיהא נקבר על ידי יוסף?
ומתרץ, מכיון שיעקב הזכיר כמה פעמים לשונות של מיתה על יוסף, 'אך טרף טורף', 'כי ארד אל בני שאולה', לכן הוצרך הקדוש ברוך הוא להבטיחו, שאין לו לחוש לזה, ולא יהא כשגגה היוצאת מפי השליט.
אומרת התורה "ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי" (ל, א)
מעיר על כך בספר "יפה לקץ" מהו שאמרה הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי, וכי אם לא תלד בנים תמות:
וכתב ליישב, דהנה אמרו רז״ל (ברכות ה) לעולם ירגיז אדם יצה"ט על יצה״ר, נצחו מוטב ואם לאו ילמד תורה, נצחו מוטב ואם לאו יקרא ק״ש, ואם לאו יזכיר לו יום המיתה. ובמסכת סוטה אמרו נשים במאי זכיין, באמטויי בנייהו לבי כנישתא. ומפרש ב"יערות דבש" (דרוש א) דהגמרא שואלת במאי מנצחין את היצה"ר כיון שהן פטורות מתורה ומק״ש דהוי מצות עשה שהזמן גרמא ועונה בזכות שמגדלין בניהם לתורה יש להן חלק בתורת בניהם, ועי״ז מנצחים את היצה״ר.
וזה שאמרה רחל, "הבה לי בנים", שאוכל לגדלם לתורה ולנצח את היצה״ר על ידי זה, "ואם אין מתה אנכי", פי' שאין לי תקנה אחרת לנצח היצה״ר רק בזה שאזכיר לי יום המיתה, כי העצות האחרות לא שייכות אצלי, וזה לא נכון להשתמש בעצה זו, כמבואר שם ב"יערות דבש", שהזכרת יום המיתה מביאה לידי עצבות וייאוש ר"ל, על כן "הבה לי בנים" לנצח היצה״ר על ידיהם.
"וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו…" (לא, א)
למה יעקב כ״כ נבהל שפניו של לבן אינם כתמול שלשום? יעקב אבינו הרי התמודד כבר מסתמא עם הסלמות לא פחות קשות מזה?
יעקב טען ללבן טענה כזו; אתה רמאי…? אין בעיה, גם אני יודע להיות רמאי, אחיו אני ברמאות, שנינו נשב מול השולחן וננהל מלחמה שקטה מתחת השולחן, אתה תעקוץ אותי מתחת השולחן ואני אחזיר לך בחזרה מתחת השולחן אבל שישאר בינינו, זה קודים ושפה שרק אנחנו מבינים אותה, וכל זמן שזה ככה אין בעיה, אני יודע איך להסתדר עם אנשים רמאים שכמותך… אבל אין איש עמנו…
יום אחד רואה יעקב שהבנים של לבן פתאום נכנסו לסיפור… עד כאן! זה כבר לא בא בחשבון! ברגע שאתה מתחיל לשתף את הבנים שלך בכל הטריקים שאתה עושה לי… והטריקים שאני נאלץ להחזיר לך… זאת אומרת: ברגע שהבנים שלך נכנסים לתמונה.. זה עניין של ימים עד שהבנים שלי נכנסים לתמונה… זהו!!! אצלי זה גבול אדום!!!! אני לא מעוניין ללמד את הבנים שלי את הקומבינות ואת כל הטריקים שאני נאלץ לעשות כדי לשרוד מולך… כל זמן שזה נשאר ביני לבינך… אז אני נאלץ לדבר איתך בשפה שרק אתה מבין… בבקשה… אבל אם הילדים שלי יאלצו להיות מעורבים בכל הקומבינות שאני נאלץ לעשות בשביל להסתדר איתך… זה לא בשביל החינוך שלי!!! למדו לשונם דבר שקר זה לא אצלי… מחר אנחנו בורחים מפה…
(אז נדברו)
"ויברח הוא וכל אשר לו… וירדף אחריו" (לא, כא-כג)
רבנו האור החיים הקדוש, כתב לתמוה, וזה לשון קדשו: 'יש לחקור, למה נשתנה יעקב בהליכה זו, שלא קפצה לו הארץ כמשפט לאוהבי שמו, ומצינו שאפילו לאליעזר עבד אביו קפצה לו הארץ, ומן הנכון אליו יאות [יהיה ראוי] עשות נס להצילו מהרודף, ולא היה משיגו לבן'.
ומיישב רבנו, שהקדוש ברוך הוא רצה להראות שיכול להצילו, גם אם לבן ישיג אותו, ואם היה עושה קפיצת הדרך, יאמר לבן שכביכול הקדוש ברוך הוא לא יכול להציל את יעקב מידי לבן, ולכן הוא עושה לו קפיצת הדרך.
עוד מיישב רבנו, שהדבר היה לתועלת עם ישראל לעתיד, שהרי לבן חיפש את התרפים שלו, ויעקב אמר שמי שלקח התרפים 'לא יחיה', וזה גרם למיתת רחל, ולכן לא קפצה הארץ, כדי שתקבר רחל בבית לחם, במטרה עתידית שיתפללו שם ישראל כשיעברו שם בגלותם, ורחל אמנו תתפלל עליהם, כמו שכתוב 'קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה', וזה יהיה להם לסימן טוב, ולחיזוק בגלותם, ולגאולתם הקרובה.

צריך סופר סתם? כנס לכאן
"וישבע יעקב בפחד אביו יצחק" (לא, נג)
תמיד היה יצחק מורה ליעקב, להזהר מאוד משבועה, לבל ישבע שלא בשעת הצורך, לכן כאשר בא יעקב לידי הכרח להישבע, עשה זאת מתוף פחד ואימה מפני יצחק אביו.
"וישבע יעקב" אולם השבועה הייתה "בפחד יצחק אביו" מלאת פחד מפני תורת אביו. (בינה לעתים)

סגור לתגובות על ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים

מאת:

פרסם באתר כ - 22 מאמרים.

.