חידושי תורה – כמה שיעור מנוחת האדם?

28 ביולי 2020 | מאת: | מאמרים בקטגוריה ספרי יהדות

 

שיעור מנוחת האדם…

הרמב״ם כותב בהלכות דעות (פ״ד, ה״ד): ״היום והלילה כ״ד שעות,

די לו לאדם לישון שלישן, שהוא שמונח שעות״. דורשי רשומות מצאו לזה אסמכתא בפסוק, ״ישנתי אז ינוח לי״ (איוב ג), היינו אם אדם ישן שמונה שעות כמספר הגימטריא של המלה אז, בזה ימצא מנוח לגופו.

והגר״א מווילנא זצ״ל אמר רמז אחר, ״ישנתי אז״, אם ישנתי שמונח שעות, ״ינוח לי״, יכול אני לנוח ארבעים שעות כמספר הגימטריא של המלה לי, זאת אומרת ארבע שעות במעת לעת.

(״שיחות קודש״, עמוד ח)

 

כך בדק הגר״א

כשרצה הגו״א ז״ל, לבדוק אם לקבל מישהו לתלמיד, ולהווכח אם נזדככה נפשו לטעום מתיקות התורה, ציווה עליו לחזור על עניין אחד הרבה פעמים, ואם ראה שככל שהרבה לחזור, כן גברה חמדת התורה בלבו יותר ויותר לחזור בלא הפסק, בזה מצא חן בעיניו להתקבל אצלו.

(״מנוחה וקדושה״, שער התורה ד׳)

 

רוצים ספר תורה תימני – כנסו לכאן

 

בין כיסא לקופסא

פעם ראה מאן-דהו את רבי זלמל׳ע מוילנא משנן את תלמודו וחוזר על דבר אחד שלוש מאות פעמים. כעבור זמן לא רב ראהו חוזר שנית על לימוד זה כמה עשרות פעמים.

ניגש האיש אל רבי זלמל״ע, הרהיב עוז בנפשו ושאלו: הרי לא מכבר ראיתיך משנן ענין זה שלוש מאות פעמים, מדוע, אם כן, אתה שב ומשנן אותו ענין שוב ושוב.

השיב רבי זלמן: הנה חז״ל אמרו (פסחים עב.)׳ ״׳תני מיניח ארבעין זימנין ודמי כמאן דמונח בכיסא״. ויש לדייק, מפני מה נקטו חז״ל בלשון זח – כמונח בכיסא, ולא תפסו הלשון הרווחת יותר בדברי חז״ל ״כמונח בקופסא״.

מה ההבדל בין כיסא לקופסא?

שנינו(ב״מ כא:), אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה. כלומר,

אף על פי שהוא יודע כי כספו מונח בכיסו, מכל מקום הוא ממשמעו ובודק את כספו בכל פעם, כדי לוודא כי לא נשמט ואבד מכיסו.

וזהו ״כמונח בכיסא״. דהיינו אף על פי שלמד אדם ענין מסוים ונחרת בזכרונו, מכל מקום אינו מסתפק בכך אלא ממשמש, שב ומשנן עוד ועוד, כדי שלא יישכח ממנו. לעומת זאת, דבר המונח בקופסא הוא מונח ועומד, ואינו צריך משמוש. לפיכך נקטה הגמ״ לשון ״דמונח בכיסא״.

דברי תורה, חשובים מאלפי זהב וכסף, צריכים משמוש בכל שעה ושעה.

[כמדומה אמר הסבר זה בשם רבינו הגר״א}

(״תולדות אדם״)

 

סגור לתגובות על חידושי תורה – כמה שיעור מנוחת האדם?

מאת:

פרסם באתר כ - 22 מאמרים.

.