נשים מלאות עוצמה בחג החנוכה

29 בדצמבר 2019 | מאת: | מאמרים בקטגוריה העצמת נשים

מקורותיו של חג החנוכה והמסורות השונות הנהוגות בו מוכרות לכל ילדה וילד  – מלחמות המקבים, נס פח השמן הקטן, הדלקת חנוכיות, טיגון לביבות, אכילת סופגניות, משחק הסביבונים וכמובן נסים ונפלאות.

ככל שגבורת המקבים מסופרת יותר, כך מקומן של הנשים אינו מוזכר  מספיק בימי החנוכה כפי שראוי היה, עד הנר השביעי. הנה שלוש דוגמאות לעוצמה נשית בהקשר של חג החנוכה – הראשונה, דוגמה לאומץ ונחישות; השנייה, סיפור עצוב של שמירה על עקרונות ; והשלישית, מודל לאחוות נשים מבורכת וראויה לחיקוי.

יהודית

את סיפורם של החשמונאים ויהודה המקבי, כולם מכירים. את סיפורה של יהודית, רק מעטים מכירים ומעטים עוד יותר מזכירים את סיפורה. הגם שמדובר בסיפור עם ניחוח הוליוודי.

יהודית, הנזכרת רק בשמה הפרטי, היא  גיבורת ספר חיצוני לתנ"ך הנושא את שמה, היתה אלמנה יפה ואמיצה. היא היתה בת כוהנים (במאה הרביעית לפני הספירה) או בתו של מתיתיהו המקבי (במאה השנייה לפני הספירה), תלוי לאיזו גירסה מאמינים, והיא הפכה למודל מעורר השראה.

כאשר הולופרנס, שר צבאו של נבוכדנצר, הגיע לישראל הקדומה ותיכנן לפלוש אל ירושלים, הגיעה יהודית אל המחנה, הפילה אותו ברשתה, ולאחר ערב סוער כרתה את ראשו באבחת חרב וברחה כשהיא נושאת איתה את ראשו הכרות. כאשר חייליו של הולופרנס גילו את אשר אירע, אחז בהם פחד נורא והם פשוט נמלטו והותירו את היהודים עם ניצחון.

יהודית מהווה מודל לאשת חיל חכמה ונחושה, אשר נקטה פעולה אמיצה החל משלב הייזום ועד ליישום הפעולה בהצלחה מרובה.

בחלוף השנים, יהודית הפכה למודל השראה של ציירים ופסלים רבים.

לאחרונה נמצאה יצירת מופת המיוחסת לקאראווג'ו, האמן האיטלקי הנודע, אשר נתגלתה במקרה בצרפת. בציור ניראית יהודית קרת רוח, כשהיא נועצת בהולופרנס את החרב.

הראשון שצייר אותה היה בוטיצ'אלי, בציור גאוני בו ניראת יהודית בדרכה חזרה לביתה, כשהיא שלווה למדי, בניגוד לסיפור המעשה ולחרב שהיא נושאת בידה.

עוד ציירו אותה קלמנס הגרמני וגויה הספרדי, בציורים אפלים, מלאי הבעה, כשהיא אוחזת בראשו הכרות של המצביא האומלל.

אם יהודית היתה חיה ביננו היום, יתכן שהיא היתה אשת מוסד, ואולי דווקא מאמנת אישית לחיים שדוגלת בהעצמה נשית.

חנה ושבעת בניה

הנר השביעי של חנוכה מוקדש לגבורת נשים, בזכות (או בגלל) סיפור חנה ושבעת בניה. חנה, אשר עמדה לפני המלך היווני יחד עם שבעת בניה ואסרה עליהם להיכנע למצוותו, למרות שידעה כי המחיר שהם ישלמו יהיה רע ומר. חנה ובניה הוצאו להורג זה אחר זה על "קידוש השם" ומפני שסירבו להשתחוות לפסל או לאכול טריפה.

יהיו שיגידו שזה סיפור הרואי ואמיץ לזכותה של רחל, ולעומתם יהיו מתנגדים שיאמרו כי מדובר בסיפור עצוב של עקשנות עיוורת שהביאה למוות אכזרי ומיותר.

בהחלט סיפור מטלטל, שאפשר לבחון לכאן או לכאן.

עיד אל בנאת

רק מעטים מכירים את חג הנשים, אשר נחגג בקהילות יהדות צפון אפריקה בליל הדלקת נר שביעי של חנוכה ונקרא עיד אל בנאת.

לפי המסורת החג הנשי והמיוחד הזה נחוג בטקסים ייחודיים, לפי מסורות הקהילות השונות. לפי מסורת אחת, הנשים נהגו להגיע אל בית הכנסת, לעמוד מול התיבה ולנשק את ספר התורה לקול ברכתו של הרב. ברכת האימהות הומרה לברכת שלום הבנות.

לפי מסורת אחרת, היו הנשים מתקבצות לחגיגה נשית של אוכל, יין, שירה וריקודים. נשות הקהילה היו מברכות את הנשים רווקות בברכת שידוך ראוי, ואת הנשים הנשואות היו מברכות להולדת ילדים בריאים.

במסגרת החגיגות הללו, נוצרה אווירה של עוצמה נשית, של שיתוף ופירגון הדדי.

מסורת שכדאי לאמץ גם בימינו אנו, לטובת העצמה נשית שנחוצה מאוד לטובת החברה כולה.

 

סגור לתגובות על נשים מלאות עוצמה בחג החנוכה

מאת:

פרסם באתר כ - 4 מאמרים.

.