אברהם ,משה, המלך סלומון ואולי גם הנסיך/מאמר מאת אסף אליעזר ספייב

22 בנובמבר 2019 | מאת: | מאמרים בקטגוריה יהדות

ניתוח טיפולוגי יונגיאני עם ניחוחות של רומאן גארי

את מאמרי אבחר הפעם לפתוח בציטוט. ב2017 יצא לאור ספר בשם " מקורות הרוע בנפש האדם" ,מאת אילנה לח. הספר מתמקד בדרך בחינתם של קארל גוסטב יונג וחוקרים נוספים את הרוע האנושי ,באופן שבו הוא מתבטא ביצירות מיתולוגיות . 

אחד המשפטים שצד את עיני הוא המשפט הבא:"מתוך חקר המיתולוגיה וההיסטוריה ומתוך היכרותו עם תרבויות שונות הבחין יונג שרעיונות מסוימים מופיעים בכל מקום ובכל זמן וראה ברעיונות אלו עובדות נפשיות בעלות קיום עצמאי".

אמנם,כנגד אותן רעות חולות קמאיות בעלות מימד כמעט מטאפיזי קיים תמיד גם טוב לוחם,גם יסוד של חיוביות המבקש את האור .

בפרשת לך-לך ובפרשת וירא מתגלה לעינינו נסיך חדש של המזרח התיכון,ושמו אברהם העברי, אברהם שומע על מלחמת האזרחים בסדום (עיר שנאמר עליה שאנשיה "רעים וחטאים להשם מאד" בראשית יג 13) ולמרות שיכול היה להשאיר את סדום מאחור,לחייך ולחכך את ידיו בהנאה שהינה האנשים הרעים מתכלים מן העולם במלחמת אזרחים,הוא יוצא יחד עם חניכיו("וירק את חניכיו" בראשית יד 14) 318 אנשים בלבד אל מלחמה עקובה מדם אל מול 4 שליטיה של מסופותמיה. אברהם נלחם עד הסוף וזוכה להושיע את אנשי סדום. 

הרומן עם סדום לא תם בפרק י"ד,בפרק י"ח א-לוהים מספר לאברהם,שבכוונתו להשמיד את אנשי סדום,ועמורה מפני ש "זעקת סדום ועמורה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד "(שם יח 20)

אך אברהם משום מה מסרב לשמע 'הגזרה הנוראית' ,פוצח בדיון סוער עם הא-ל, טוען שהוא עלול שלא לעשות דין צדק "האף תספה צדיק עם רשע"(שם יח 23). 

לאחר דין ודברים צורם שכזה אברהם שב לביתו והא-ל שולח מלאכיו להשחית את סדום ולהציל את לוט,קרובו של אברהם.

1.נשאלת השאלה ,מה מצא אברהם באנשי סדום? מדוע חשוב לו לאיש החיפוש והתיקון ,לאברהם העברי, להציל אנשים שלא רק שפועלים בניגוד לאמונתו (מסרבים להכנסת אורחים(ראו שם יט 5), מתנהלים באגוצנטריות מחפירה ובחוסר אנושיות (הנביא יחזקאל מתאר את עוולותיה של סדום "שיבעת הלחם ושלוות השקט היה לה […]ויד עני ואביון לא החזיקה" יחזקאל טז 49) אלא הם שנואי נפשו של א-לוהיו של אברהם ,אותו א-ל שהוליך אותו למקום בו הוא נמצא וקרא לו לעבור תהליך עמוק עם עצמו.

2. שאלה נוספת שנשאלת היא,מה עשו אנשי סדום שלא נעשה במקום אחר בעולם?מה היה ה'קש' שהם זרקו על 'גבו' של הא-ל?

הקדמתי בכך שרעיונות מסוימים מופיעים כמעט בכל מקום וכמעט בכל זמן ולכן על השאלות הללו אשתדל לענות ממקרה אשר דפוסיו מזכירים לי את הפרקטיקה של הא-ל ,אברהם ואנשי סדום הרעים.(mysteryum practicum )

בהיסטוריה העברית,היו מספר 'נסיכים חדשים' בולטים,בנוסף לאברהם העברי. אחד מהם הוא משה. משה גדל בבית המלוכה המצרי בידיעה שהוא בן לעם העברי, הוא היה מהראשונים להבין את מה שרומן גארי הזכיר שנים אחר כך:"בצרפת בשביל להיות הוגן,צריך להרביץ רק לצרפתים"(גארי, חרדתו של המלך סלומון) רק שבארץ מצריים זה עבד בדיוק ההפך ומשה מבין שעניין השתייכותו לבית המלוכה לא רק שאינו מועיל לו אלא אף מזיק לאחר שהיכה איש מצרי שהיכה את אחד מאחיו העבריים ולאחר שנזף בשני עבריים שהתקוטטו ,הוא נאלץ לברוח לארץ מדיין. ממדיין חוזר משה רבינו בתור הנסיך החדש של העבריים ומי יודע אולי גם של כל ארץ מצריים.

משה חוזר ורואה את בני עמו כורעים תחת נטל העבודה הקשה "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה"(שמות ו 9). משה מבין שישנן שתי צורות מרכזיות למאבק ,האחת באמצעות חקיקה והשניה באמצעות כח,אך האופציה הראשונה היא היותר מתאימה לבני אנוש,ולכן הוא מתחיל תהליך פורמלי שכלל סדרת מפגשים- דיונים עם פרעה מלך מצריים. במהלכם מקבלים המצרים 10 מכות מאת א-לוהי העברים, והעברים יוצאים מארץ מצריים.

כאשר פניהם לעבר ארץ ישראל.

במהלך ההליכה לארץ ישראל שארכה על פי המקרא 40 שנה , העם עברי שעתה מכונה גם בני ישראל , עושה לעיתים לא מעטות הרע בעיני הא-ל אשר הוציאם ממצרים ("40 שנה אקוט בדור ואומר עם תועי לבב הם והם לא ידעו דרכי") .

לאחר חטאים מסוימים מציע הא-ל למשה לחסל את העם ולהמשיך את החזון בבניו ובני בניו של משה:

*חטא העגל,חטא שבו על פי המקרא עבדו כ3,000 אנשים מבני ישראל לפסל של עגל מוזהב-"ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול" שמות לב 10.

משה מסרב ומוכן שימחק שמו מן התורה כולה ,ולו בכדי שעם ישראל ישאר "ועתה אם תשא חטאתם,ואם אין-מחני נא מספרך אשר כתבת"(שמות לב 32)

*חטא המרגלים,חטא שבו על פי המקרא נשלחו 12 שליחים מראשי האומה הישראלית לחקור את ארץ כנען הטובה היא אם רעה , המרגלים לפי חלק מהפרשנים חוטאים בפייק ניוז על ולפי חלק אחר מהפרשנים חוטאים בסיקור מוטה לארץ גורמים לעם ישראל שלא לרצות לעלות לארץ המובטחת "וילונו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו עליהם כל העדה לו מתנו בארץ מצריים או במדבר הזה לו מתנו. ולמה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת לנפול בחרב,נשינו וטפינו יהיו לבז הלא טוב לנו לשוב מצריימה?!"(במדבר יד 1-2)

העם מתכוננים לרגום את משה ואהרן,המנהיגים ,באבנים וכבוד השם נראה "ויאמר ה' אל משה עד אנה ינאצוני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי,בכל האותות אשר עשיתי בקירבו. אכנו בדבר ואורישנו ואעשה אותך לגוי גדול ועצום ממנו "(במדבר יד 11-13)

ובשתי הפעמים משה רבינו מסרב. משה שאמר "האנכי הריתי את העם הזה אם אנכי ילדיתיהו?[…]" הוא אותו משה שאמר 

"אם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי"(במדבר יא 15-12)

*בשלב קצת יותר מתקדם בחומש במדבר אנחנו פוגשים במרקסיסט הראשון,הלא הוא קורח הטוען "כל העדה כולם קדושים ובתוכם השם ומדוע תתנשאו על קהל השם?" הא-ל מתערב ברב-שיח שנוצר ומאיים לכלות את כל העם "היבדלו מתוך העדה[…]ואכלה אותם כרגע"(במדבר טז 20)

משה כואב מאד את חטאיהם של עמו,של פקודיו עד כדי כך שהוא פותח בדיאלוג טרסצדנטי עם הא-ל וטובע דיאלקט שמזכיר לנו במקצת את הניב שטבע אברהם "א-ל א-לוהי הרוחות לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף?"(במדבר טז 22)

משה רבינו מסרב להיכחדותם של עמו על אף שהם הסבו לו עגמת נפש רבה בכל צעד ושעל במהלך המסע לארץ המובטחת .

בכדי להסביר את הקשר בין משה לאברהם אנתח את דמותם באופן טיפולוגי כאשר אשתמש בשני כלים מרכזיים,אשר משתרגים אחד בשני בד בבד :

א.הראשון,הסבר טיפולוגי-פסיכולוגי המבוסס על ספריו של קארל גוסטב יונג(1. 'טיפוסים פסיכולוגיים'

2.'האני הנסתר' )

ב.הכלי השני בו אבסס את תשובתי,ולמעשה כבר התחלתי להתשמש בו כבר בתחילת המאמר הוא "הנסיך" של ניקולו מקיאוולי,כאשר עתה אוסיף ללמוד גם מספרו "דיונים". בעזרת שני ספרים אלו אתן הסבר טיפולוגי -מדיני.

בניסיוננו להבין דמויות ערכיות כאברהם וכמשה עלינו לזכור את משפטו,המחכים ומעורר ההשראה של יונג "אל לנו לנסות להבין את העולם באמצעות התבונה בלבד,שכן אנו מבינים אותו באמצעות הרגשות באותה המידה"(מופיע בתוך טיפוסים פסיכולוגיים 1921)

הנסיך החדש העברי,משתמש ברגש ככלי לביסוס היציבות.אך לא לשם יציבות גשמית בלבד,אלא בעיקר הוא דואג ליציבות הרוחנית.

כאן נכנס תפקידו של מקיאוולי בפתירת הסבך האינטלקטואלי אליו הגענו . ניקולו מקיאוולי הוא אחד ההוגים המוכרים ויש שיאמרו גם החשובים ביותר בתחום הפילוסופיה המדינית,הוא כתב מספר ספרים ומאמרים ,אשר הבולטים שבהם "דיונים" ו"הנסיך" מהווים עד היום חומרי למידה חשובים בהבנת תהליכים דיפלומטיים בעולם.

בסיפרו הנסיך,יצירה שפורסמה כחמש שנים לאחר פטירתו ב1532 ,מתמצת מקיאוולי מקבץ עצות לגבי הדרך שעל המנהיג להוביל בה את המדינה ומוסדותיה. בספר נעשה ניתוח של סוגיות היסטוריות המהוות נידבך משמעותי להבנת רעיונות המובעים בספר . נסיכו של מקיאוולי הוא אדם שמקבל את המושכות למלוכה שלא מן הירושה. בשונה מן הנסיך בן המלך,שאצלו על מוסדות המדינה מוטלת האחריות להתאים עצמם אליו,אצל הנסיך החדש מוטלת כל האחריות עליו .

היסוד המוביל את מקיאוולי הוא היציבות,עבורה מורה מקיאוולי לנסיכו לעשות הכל . ברם,בשונה מהנסיך בן המלך,שעוד קודם למינויו רכש גינוני מלוכה וקשרים עם מוסדות המדינה וייתכן שאף עם מדינות אחרות,הנסיך החדש צריך לארוג לבד את טלאיה של המדינה ולהפוך את חלומותיה לחזון ארוך טווח ובעל יעדים מוגדרים אשר יוכל בכליו האדמינסטרטיביים להוביל באופן אופטימלי .

בספרו "דיונים" מנסה מקיאוולי למצוא במבנים המדיניים אידאולוגיים של רפובליקות ומדינות את הסיבה לעלייתן או למצער לנפילתן. מקיאוולי מגיע למסקנות אלו לאחר שקרא בעת היותו בגלות מפירנצה את ספריו של פוליביוס ,פילוסוף בן המאה ה2 לפנה"ס . הוא מזקק מכתבי פוליביוס כי ישנם חסרונות בכל שיטת ממשל

מונרכיה -מובילה לרודנות

אריסטוקרטיה- מובילה לאוליגרכיה

ודמוקרטיה -מובילה לאנרכיה 

השלטון הרומאי שילב בין שיטות אלו ולכן החזיק מעמד לאורך זמן.

עוד כותב מקיאוולי ב3 הנחות יסוד

1. אדם הוא דינמי ומשתנה.

2.מה שמניע את האדם הוא רצון לעוצמה (ייתכן ומשם שאף ניטשה את השקפתו בכתיבת הספר "הרצון לעוצמה")

3. על המנהיג להוביל דת,כדי שהיא תבסס את השלטון ולכן על השליט להתמיד בניראות דתית אף אם אינו מקיים ומאמין באורחותיה של הדת

כאברהם כך גם משה,מסתכלים על האימפריות הקולוניאליסטיות וחושבים כדברי הנסיך החדש "כפי שמייסדי הרפובליקות -ראויים לברכה ולשבח,כך מייסדי שלטון העריצים ראויים לגנאי"

אברהם מייסד קבוצת מתקני העולם,העבריים,אשר עוברים לאורך כל הארץ לאורכה ולרוחבה רואה את היעדר המשפט והצדק . משה שגדל בבית המלוכה ובחר להיות הנסיך החדש,נסיך התיקון של העוולות החברתיות שראה כאשר יצא ממגדל השן,מבינים כדברי הנסיך החדש" שאין דבר קשה יותר לביצוע מיצירת מערכת חדשה . היזם (אברהם/משה-הוספה שלי A.S) יעמוד מול איבתם של הנשכרים משימור המערכת החדשה ומול אדישותם של הנשכרים מן המערכת החדשה".

מצד אחד משה מתקשה בניהול והובלת העם כאדם יחיד,והייתה לו הגדלות להודות בצורך בסיוע הן בפני הא-ל "לא אוכל לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני"-(במדבר יא 14)

+ והן בפני העם עצמו "ואומר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם"- (דברים א 9)

אולם,בשורה התחתונה משה מעוניין להוביל את העם משתי סיבות עיקריות

1. הוא מאמין בערכים לשמם הוא נשלח ובערכי עם ישראל אל מול הגויים("למה יאמרו מצריים ברעה הוציאם להרוג אותם בהרים…")

2. כמפקד,אם הפקודים שלו לא עומדים ביעדים הוא מרגיש שזה נובע מפני שהוא לא מספיק טוב,שהסטנדרטים שלו לא מספיק גבוהים ולכן באופן רפלקטיבי הוא מגיב בהלקאה עצמית כשהם חוטאים. הוא מתבייש בעצמו ומאוכזב מהם.

אך מדוע אברהם מתרגש כאשר אנשי סדום הרעים והחטאים ,עושים הרע בעיני השם?

הם לא פקודיו ולא אנשיו כלל וכלל. לא ?

מסתבר שלא,מדמיון בין הלשונות,בדיאלוגים של אברהם ומשה אל מול האלוקים אני מניח שיש פה משהו מעבר. אברהם מבין שניתן לקחת מן האדם את אלוקיו,אך יש צורך לתת לו אלוהים אחרים תחתיו(יונג ,האני הנסתר 1958) אברהם רואה את אנשי סדום כאנשים המסוגלים לאלף את ליבם,ואלו המסוגלים לאלף את ליבם יכולים אף לכבוש את העולם כולו(ראה ניסוח דומה לפתגם זה אצל פאולו קואלו באלכימאי). אברהם מבין שאנשי סדום הם משהו מיוחד ,הם לא כמו יתר המדינות בעלות החוק העריץ המשרת את האצולה/המלכים. בסדום אכן יש סוג של דמוקרטיה ושלטון אחר מיתר בני המקום במסופותמיה. ייתכן ומשפטם של בני סדום דמה מאד למשפטו של אברהם , שהרי ידוע שלוט אחיינו של אברהם הגיע לסדום ונעשה שם לשופט "האחד בא לגור,וישפוט שפוט"(בראשית יט 9). למעשה ייתכן מאד שאנשי סדום השתמשו בערכים מסוימים מערכיו של אברהם,רק החליפו את האלוהים רק שינו את המטרה לשמה הכל נעשה. בעוד אברהם איש קהילת הברית והאמונה עשה את אשר עשה מתוך קידום אמונתו בתיקון העולם והאמין בקומת דרך ארץ ,קרי אנושיות בסיסית, שקדמה להגותו המשפטית,אנשי סדום השתמשו במערכת המשפט ללא דרך ארץ-מחוץ לקהילת הברית,ויתרה מכך השתמשו במערכת זו לשם ביסוס שלטונם באזור ,לשם קבלת כח ולא לשם הענקת כח .כשא-לוהים רואה שמשתמשים בכלים חיוביים למטרות שליליות הוא מבין שזאת רעה חולה שיש לגדוע בטרם תרקיע שחקים. הוא מבין שאכן כצעקתה אולם כשאברהם רואה שהפטנט שלו "מערכת משפטית בין איש ובין רעהו" נעשה ככלי לבקשת עוצמה של אנשי סדום ועמורה,ושבמקום דת אמת אשר מטרתה תיקון העולם אנשי סדום משתמשים בדת רק ככלי לחיזוק שלטונם דהיינו עושים שימוש חיצוני-פוליטי ללא אמונה אמיתית -רוחנית במעשה הדת ,אברהם יוצא למלחמת חורמה מסוג אחר מלחמה בה הוא בוחר להאמין בכחו של לוט אחיינו-תלמידו כדבריו של אלפרד אדלר "חייב המחנך להאמין בכח הטמון בתלמידו,גם אם טמון עמוק ונסתר,וחייב הוא להעסיק את כל אומנותו בנסיון להביא את תלמידו לחוות את הכח הזה" את הכח הזה כמקום מחבר ומקשר בין אנשים ולא כלהבה המבערת גשרים אנושיים. 

אברהם מבקש רחמים על אנשי סדום, מפני שאברהם מאמין שמעבר להיותו של אדם שואף לעוצמה האדם הוא יצור משתנה ודינאמי. כאשר הוא מנסה לברר עד כמה גדול הנזק שעשו אנשי סדום לערך המשפט כתיקון עולם,הוא רואה בקציני סדום ובעם עמורה אנשים שהתבלבלו בדרך ,והוא סומך ידיו בעיני רוחו על לוט שיהיה האיש הנכון בזמן הנכון ושיישם את כל אשר למד אצלו.

לאברהם אכפת מאנשי סדום כי הוא מבין שהם ידעו לאלף את ליבם ואם לכבוש את העולם-אז לשם תיקונו ולא בשביל שררה ועוצמה. לא בחיצוניות מתקלפת אלא למען אינפיניטיות מפכה.

פתחתי בציטוט ,ואסיים בשני ציטוטים "בדידות נוראה היא לאבד אדם אהוב אך מי שלא איבד אף אחד,אין לו במה להיזכר,הבדידות שלו נוראה היא עוד יותר"(רומן גארי,חרדתו של המלך סלומון)

הנסיך החדש העברי איבד את כל עברו באור כשדים או במצריים,במקומות שלא באמת היו שייכים לו ,מקומות שבהם הוא היה נטע זר או אולי אפילו סוג של אפיקורס.הוא איבד את התרבות שמעולם לא הייתה תרבותו והכי גרוע נלקחה ממנו החירות לחשוב רוחנית .

הוא מבין כדבריו של לוינס ב"חירות קשה" :"חירותו של אדם היא חירותו של משוחרר מעבדות הנזכר בשיעבודו והחש סולידריות כלפי כל המשעבדים" והפעם לא ממקום מתרפס,ולא כלוקה בתסמונת שטוקהולם,אלא ממקום שמבין שהגדרתו של אדם כפרט סובייקטיבי היא דווקא מפני שהוא חשוף לאחר,ובתור פרט בוגר מבקש הנסיך החדש העברי לתקן בעולם גם את משעבדיו,גם את אלו שביקשו לקצץ בכנפיו.מתוך אמונה שפוטנציאל ניתן לתעל .

הנסיך החדש העברי לא מבקש כח ולא מבקש כיבודים. הנסיך העברי מבקש ללמוד נשמות ולהחכים, להשתלם בנפשו ולחבר אנשים.

סגור לתגובות על אברהם ,משה, המלך סלומון ואולי גם הנסיך/מאמר מאת אסף אליעזר ספייב

מאת:

I was a combat medic in IDF , and since my release i have wrriten about a lot of things About judaism and philosophy , about mine poetry and my songs,etc. I will glad Seeing responses and any answers Sincerly Asaf:)

פרסם באתר כ - 2 מאמרים.

.