דפנה שם טוב – ויסות רגשי בקרב ילדים והורים

15 ביולי 2018 | מאת: | מאמרים בקטגוריה הורות

ויסות רגשי בקרב ילדים והורים

מאת דפנה שם טוב

חופשה משותפת עם הילדים, כמו בחגים ובחופש הגדול, מביאה איתה הזדמנויות רבות ליצירת קשר והנאה יחד, אך גם הזדמנויות לריבים משפחתיים ומצבים מעוררי מתח. היכולת לווסת את הרגשות שלנו היא יכולת מתפתחת שחשוב לעבוד עליה בעצמנו וללמדה את ילדינו, כדי שנוכל לבלות יחד בצורה רגועה ומהנה ולהפיק את המרב מהזמן המשותף.

רגש הוא מצב פסיכולוגי מורכב שכולל את התחושה, המחשבה, ההבעה וההתנהגות של האדם. מקובל לחלק את הרגשות לרגשות חיוביים, כאלה שנעים לנו לחוות ואנו רוצים עוד מהם (שמחה, אהבה וכדומה) ולרגשות שליליים, שאינם נעימים ואנו רוצים להימנע מלהרגיש (כעס, אכזבה וכדומה).

לרגשות יש תפקיד חשוב ברווחת האדם והסתגלותו לסביבה. רגשות נשתמרו במשך אלפי שנים מפני שהם חיוניים להישרדותנו. אדם אשר ערני לרגשות העולים בקרבו בעקבות שינויים בסביבה יכול לדעת האם יש בסביבה דבר מה העלול לסכן את חייו. פחד למשל, מעלה את הדופק ואת זרימת הדם לרגליים אשר מאפשרים לאדם להימלט מסכנה בטבע, כמו חיית טרף.

לרגש יש גם תועלת מוטיבציונית בכך שהוא יכול לתת לנו מוטיבציה להשגת המטרות שלנו. רגש עוזר לנו להבין את הסביבה והמצב, כאשר אדם מרגיש רגש חיובי הוא ירצה להישאר באותו מצב ובחברת אותו אדם, וכאשר הוא מרגיש רגש שלילי במצב אז ירצה להימנע ממנו ומאותו האדם.

ויסות רגשי הוא הניסיון להתאים את העוצמה והמשך של התגובה הרגשית על מנת להגיע למטרה מסוימת. לעיתים נרצה לחזק רגש חיובי, אך לעיתים נרצה להחלישו (למשל במצב של הצלחה שלנו בפרויקט כאשר חבר טוב שלנו נכשל בו ולא נרצה לשמוח לאיד).

לעתים נרצה לצמצם רגש שלילי כמו כעס כדי לא לפגוע באחר, אך לעיתים נרצה לחזקו מפני שהכעס יניע אותנו לפעולה אסרטיבית. בשביל שנוכל לווסת את הרגש עלינו קודם כל להיות מודעים לרגש, נוכל למשל לומר לעצמנו: "אני מרגישה כעס על כך שהבן שלי כל הזמן מבקש שאקנה לו דברים במקום ליהנות מהחופשה המשותפת". אז עלינו לשים לב שאיננו מבטאים את הכעס כלפי הילד ובמקום זאת לנסות לפתור את הבעיה, למשל: לקבוע תקציב איתו ניתן לקנות דברים ומעבר לו לא קונים ולהסביר זאת לילד.

באופן זה נוכל לתקן את הרגש השלילי ולשמור על הרגש החיובי, השמחה וההנאה בחופשה. בהמשך עלינו לשלוט בדחפים שיעלו בטווח הקצר, להקפיד לעמוד בהתחייבות שלנו כדי שנוכל ליהנות מהחופשה, וכן מהחופשות הבאות.

גרוס ותומפסון (2007) מתארים 5 שלבים שעוזרים לוויסות רגשי:

  1. בחירת המצב

נרצה לבחור מצב שיעורר רגש חיובי ולהימנע ממצב שיעורר רגש שלילי. לשם כך עלינו להכיר את עצמנו ואת ילדינו על מנת לדעת אילו מצבים עלולים לעורר תגובות שליליות. בהתאם לידיעות אלה נתכנן מראש את החופשה. למשל: אם אנו יודעים שקשה לילד שלנו במקומות חדשים מחוץ לבית ננסה לבחור מקום שהוא מוכר, אולי מקום שכבר נסענו אליו בעבר ולכן יש יותר סיכוי שמקום זה לא יעורר בילדינו מתח וחרדה.

  1. שינוי המצב

במידה ולא נוכל לבחור מקום כזה, ננסה לשנות את המצב הקיים במטרה למזער את ההשפעות השליליות שלו. למשל: להפחית את החרדה של הילד באמצעות שיחות על המקום אליו נוסעים, הסבר מה הולך לקרות כשנגיע לשם, איפה נישן, נאכל וכו'. אפשר גם להראות לילד תמונות של המקום כדי שירגיש יותר מוכר ונינוח. חשוב לזכור כי היכולת של ילדינו להתמודד עם רגשות שליליים מושפעת מההתערבות הישירה שלנו, ההורים, וכן מעצם נוכחותנו בסיטואציה הלא נעימה. כך שילדינו יוכל להתמודד עם הקושי במידה ונראה נוכחות אוהבת ובטוחה בסיטואציה.

  1. מיקוד קשב

לאחר שנסענו לחופשה, יתכן וילדינו ירגיש חרדה ויהיה מרוגז ונסער כשנגיע למקום החדש, וזאת למרות ההכנות שניסינו לעשות מראש. במצב כזה ננסה להפנות את הקשב של הילד לאספקט מסוים בתוך הסיטואציה על מנת להשפיע על הרגשות שלו. אפשר להסיט את הקשב למשהו חיובי שקורה במצב, למשל, לשחק עם הילד ביחידות ובכך לייצר אצלו תחושת ביטחון והנאה מהביחד במקום תחושת החרדה והפחד מהמקום החדש. אפשר גם לספר סיפורים משפחתיים ובדיחות סביב שולחן האוכל, ובכך להסיט את הקשב של הילד מהעומס הרב של אנשים זרים בחדר האוכל.

  1. שינוי קוגניטיבי

נוכל לנסות לשנות את האופן שבו אנו תופסים ומעריכים את המצב ו/או מעריכים את יכולתנו להתמודד עם המצב, על מנת להביא לשינוי במשמעות הרגשית שהמצב נושא. למשל, נסביר לילד כמה חופשה יחד היא דבר חשוב וכיפי, כמה מעניין ומסקרן זה לבקר במקומות חדשים שמעולם לא היינו בהם ועד כמה הוריו נמצאים לצידו כדי לדאוג לו ולשמור עליו גם במקומות חדשים ולא מוכרים. נוכל להזכיר לילד שהוא אמיץ ובעל יכולת להתמודד עם האתגר הזה. ילד אשר יצליח להחזיק בראש מחשבות כאלה, יוכל להתמודד עם האתגרים והרגשות השליליים הכרוכים במצבים חדשים, ולהרגיש סקרנות והתרגשות במקום פחד וחרדה, גם בחופשה המשפחתית וגם בהמשך חייו.

  1. ויסות התגובה הרגשית

כאשר מתעורר אצל הילד מצב מעורר מתח ורגש שלילי, למרות כל הניסיונות בשלבים הקודמים, נפנה לוויסות התגובה הרגשית באמצעים פיזיולוגיים כמו נשימות ותרגילי הרפיה לגוף. ניתן להיעזר בתרגילים אלה גם בשלבים הקודמים בתהליך הוויסות הרגשי.

חשוב לזכור כי בתהליך הוויסות הרגשי, ההורים הם אלה שמלמדים את הילד כיצד לווסת את עצמו. על ההורים להיות מודעים לרגשותיהם שלהם וללמוד כיצד לווסת את עצמם קודם כל, ואז יוכלו גם לעזור לילדיהם בתהליך זה. כאמור, לרגשות תפקיד חשוב ברווחת האדם ולכן חשוב לא להדחיקם. הדחקה וחוסר הבעה רגשית מובילות ליותר רגשות שליליים.

היכולת לווסת את הרגש תגדל כאשר יהיו לנו יותר כלים לביטוי רגשי. בקרב ילדים, התפתחות שפתית מהווה כלי המסייע לוויסות רגשי. לכן, הדרכת הילד לדבר ולדון בתחושותיו עשויה לסייע רבות לאופן בו הוא מתמודד עמן. שימוש באסטרטגיות לוויסות רגשי שתוארו לעיל יוכל לסייע לכם לבלות את הזמן המשפחתי המשותף בנעימים ולילדיכם לפתח יכולות ויסות לחופשה הקרובה וכן לעתיד הרחוק.

סגור לתגובות על דפנה שם טוב – ויסות רגשי בקרב ילדים והורים

מאת:

אסטרטגיה שיווקית וקידום אתרים זה רק כיסוי. בחיים האמיתיים אני אוסף חתולים מהרחוב ומשקיע בהם את הנשמה למרות שאני יודע שאין להם טיפת הערכה כלפיי.

פרסם באתר כ - 26 מאמרים.

.